הבדלים בין גרסאות בדף "שד"
(←הנקה) |
|||
שורה 74: | שורה 74: | ||
מנתחים פלסטיים מסווגים את צניחת השד ידי הערכת מיקום הפטמה ביחס לקו התת-שדי (inframammary crease). | מנתחים פלסטיים מסווגים את צניחת השד ידי הערכת מיקום הפטמה ביחס לקו התת-שדי (inframammary crease). | ||
+ | |||
+ | ==דימוי גוף== | ||
+ | <!-- | ||
+ | נשים רבות מייחסות חשיבות רבה לשדיהן למידת ה[[משיכה מינית|משיכה המינית]] שלהם, וכסימן לדימוי העצמי הנשי. בגלל זה, כאשר אישה רואה בשדיה פגם כלשהו, היא עשויה לעבור הליך כירורגי פלסטי כדי לשפר אותם, בין אם להגדילם, להקטינם או אף להחליפם בתותבת במקרה רפואיים חמורים, כגון סרטן השד. | ||
+ | |||
+ | לאחר כריתת שד, השחזור של השד או שדי נעשה עם שתלים בחזה או העברת רקמות עצמית, באמצעות שומן ורקמות מהבטן, אשר מבוצעת עם דש טראם או עם גב (latissiumus דש שריר). ניתוח הקטנת חזה הוא הליך זה כרוך בהסרת רקמת שד עודפת, שומן ועור, ואת המיצוב מחדש של מתחם פטמה-העטרה. | ||
+ | נהלי שיפור קוסמטיים כוללים הרמת חזה (mastopexy), הגדלת חזה עם שתלים, ונהלי שילוב; שני הסוגים של שתלים בחזה זמינים הם מודלים מלאים ג'ל סיליקון, ומודלים מלאי תמיסת מלח. אלו סוגים של ניתוח חזה יכולים גם לתקן פטמות הפוכות על ידי שחרור רקמות צינור חלב שהפכו קשור. יתר על כן, במקרה של האישה השמנה, הרמת חזה (mastopexy) הליך, עם או בלי להקטנת נפח שד, יכול להיות חלק להרי העליונה גוף contouring עבור האישה עברה לירידה במשקל גוף מסיבית. [ציטטה נָחוּץ] | ||
+ | כירורגיה של השד מציגה את בריאות הסיכון מפריע את יכולת ילד תינוק לינוק, ועשויה לכלול השלכות כגון תחושה שינתה במתחם פטמה-העטרה, הפרעת ממוגרפיה (תמונות רנטגן חזה) כשיש שד שתלים נוכחים השדיים. לגבי יכולת הנקה לאחר ניתוח הקטנת החזה, מחקרים דיווחו כי נשים שעברו הקטנת חזה יכולות לשמור על היכולת להניק ילד תינוק, בהשוואה לנשים בקבוצת ביקורת שעברה ניתוח חזה באמצעות טכניקה כירורגית pedicle מודרנית. [38] [39 ] [40] [41] [42] [43] [44] ארגוני ניתוחים פלסטיים בדרך כלל להרתיע ניתוח הגדלת חזה קוסמטי אלקטיבי לנערות בגיל עשרה, כי, בגיל הזה, את עוצמת הקול של רקמות השד (בלוטות חלב ושומן) יכול להמשיך לגדול בתור הילדה מתבגרת לנשיות. ניתוח הקטנת חזה לילדות בגילאי העשרה, לעומת זאת, היא עניין המטופלות לפי הפרטים של המקרה של hypoplasia. (ראה: היפרטרופיה השד.) | ||
+ | אמצעים אפשריים אחרים של הגדלת חזה גם קיימים, כגון הגדלת חזה הורמונלי. | ||
+ | |||
+ | After mastectomy, the reconstruction of the breast or breasts is done with breast implants or autologous tissue transfer, using fat and tissues from the abdomen, which is performed with a TRAM flap or with a back (latissiumus muscle flap). Breast reduction surgery is a procedure that involves removing excess breast tissue, fat, and skin, and the repositioning of the nipple-areola complex. | ||
+ | Cosmetic improvement procedures include breast lift (mastopexy), breast augmentation with implants, and combination procedures; the two types of available breast implants are models filled with silicone gel, and models filled with saline solution. These types of breast surgery can also repair inverted nipples by releasing milk duct tissues that have become tethered. Furthermore, in the case of the obese woman, a breast lift (mastopexy) procedure, with or without a breast volume reduction, can be part of an upper-body lift and contouring for the woman who has undergone massive body weight loss.[citation needed] | ||
+ | Surgery of the breast presents the health risk of interfering with the ability to breast-feed an infant child, and might include consequences such as altered sensation in the nipple-areola complex, interference with mammography (breast x-rays images) when there are breast implants present in the breasts. Regarding breastfeeding capability after breast reduction surgery, studies reported that women who underwent breast reduction can retain the ability to nurse an infant child, when compared to women in a control group who underwent breast surgery using a modern pedicle surgical technique.[38][39][40][41][42][43][44] Plastic surgery organizations generally discourage elective cosmetic breast augmentation surgery for teen-aged girls, because, at that age, the volume of the breast tissues (milk glands and fat) can continue to grow as the girl matures to womanhood. Breast reduction surgery for teen-aged girls, however, is a matter handled according to the particulars of the case of hypoplasia. (see: breast hypertrophy.) | ||
+ | Other potential means of breast enlargement also exist, such as hormonal breast enhancement. | ||
+ | |||
+ | --> | ||
==השדיים כמושא לגירוי מיני== | ==השדיים כמושא לגירוי מיני== |
גרסה מ־10:06, 21 במאי 2016
הערך נמצא בשלבי עבודה שימו לב כי עקב כך, הערך אינו מושלם. השלמת הכתיבה אמורה להסתיים בימים הקרובים. |
שד הוא אחד מזוג איברים המצויים בגופם של בני אדם, באזור החזה. בנשים, מכילים השדיים בלוטות חלב אשר מייצרת ומפרישה חלב לצורך האכלת תינוקות. הן בגברים והן בנשים מתפתחים השדיים מאותן רקמות עובריות. ההבדל הניכר בין המינים מתחיל בגיל ההתבגרות, כאשר בקרב נשים גורמים הורמוני מין בשם אסטרוגן, יחד עם הורמוני גדילה, להתפתחות נוספת של השדיים. שדיו של הגבר אינם מפתחים באופן הדומה לשדיה של האישה משום שגופו של הגבר מייצר רמות נמוכות של אסטרוגן לעומת רמות גבוהות יותר של אנדרוגנים, בהן בעיקר טסטוסטרון, אשר מדכאים דווקא את השפעותיו של האסטרוגן הגברי בהתפתחות רקמות השד. לפיכך, שדי האישה בדרך כלל בולטים הרבה יותר מאלה של הגבר.
שומן תת-עורי מכסה ועוטף רשת של צינוריות המתחברות אל הפטמה, ורקמות שומן אלה הן שמעניקות לשד את גודלו וצורתו. בקצות הצינורות ישנן אשכולות אשר בהן מיוצרת ומאוחסנת החלב בתגובה לאותות הורמונליים. אותו אלו ניתנים במהלך הריון מתפתחים האשכולות כתגובה לאינטראקציה עם הורמונים רבים, בהן אסטרוגן, פרוגסטרון ופרולקטין. לאחר הלידה מייצרים ומפרישים האשכולות את החלב.
לשדיים נשיים יש מאפיינים חברתיים ומיניים. שדיים נשיים עשויות להחזיק במקום נכבד בתפיסתה של אישה את דימוי הגוף שלה ואת מידת ההמשיכה המינית. מרבית התרבויות המערביות רואות בשדיים חשופים כמעשה בלתי צנוע ואף מעשה מגונה. שדיים - ובמיוחד הפטמות - מהוות אזור ארוגני חזק. חלק מהנשים מבקשות לעבור ניתוחים להגדלת חזה עקב הדגש הרב בתרבויות מסוימות על גודלו וצורתו של שד אטרקטיבי.
תוכן עניינים
מבנה השדיים
מבנה השד | |
1) בית החזה (כלוב הצלעות) | |
2) שריר החזה הגדול | |
3) אוניות | |
4) פטמה | |
5) עטרה | |
6) תעלות | |
7) רקמת שומן | |
8) עור |
השדיים, חיצונית, הם איבר אלסטי בצורה כללית דמוית כיפה, כאשר על השד, במרכזו, נמצאת הפטמה, ומסביבה העטרה. צבע הפטמה והעטרה שונה מצבע הגוף, והוא משתנה מאישה לאישה ותלוי בין היתר בגוון העור. הגוון נע בין ורוד בהיר לחום כהה.
רקמת השד בנויה משלושה חלקים עיקריים:
- אוניות (Lobules) – בלוטות המייצרות חלב.
- תעלות או צינוריות (Ducts) - המקשרות את האוניות אל הפטמה ומובילות אליה את החלב.
- רקמת שומן (Stroma) - רקמה המקיפה את האוניות והצינוריות, ולמעשה ממלאת את התווך בשד.
מתחת לשד נמצא שריר החזה הגדול.
צורה ותמיכה
הגודל, הצורה, הנפח, צפיפות הרקמה והרווח בין השדיים קובעים יחדיו את המראה הטבעי של השדיים ואת מיקומם בחזה האישה. גודל השד ותכונות אחרות אינן מאפשרות לחזות את תפוקת החלב הפוטנציאלית האישה בעת הנקה. הגודל והצורה מושפעים משינויים הורמונליים רגילים (התפתחות מינית, וסת, הריון, גיל הבלות) וממצבים רפואיים שונים (כגון רגישות יתר VBH). צורתם של השדיים נקבעת באופן טבעי על סמך התמיכה שמעניקה רצועות קופר, מבנה השרירים ועצמות החזה, וכן גם מעטפת העור. חוקרים מצאו כי השדיים שוקעים בשל ארבעה גורמים מרכזיים: עישון סיגריות, מספר הריונות, כוח הכבידה, ושינויים במשקל הגוף.
היעדר סימטריה
בקרב כ-25% מהנשים (אחת מכל ארבע נשים) אין סימטריה בין שני שדי האישה. היעדר סימטריה זו מוגדרת כהפרש של פחות גביע אחד בין שד אחד לאחר. בקרב 5% עד 10% מהנשים היעדר הסימטריה בולט וחמור, כשב-62% מהמקרים השד השמאלי הוא הגדול יותר. ההערכה היא כי הסיבה לכך היא הקרבה של השד השמאלי ללב, מספר רב יותר של עורקים וורידים, ושכבת מגן של שומן אשר ממוקמת סביב הלב, מתחת לשד.
אם ההבדל קטן, האישה יכולה לצמצם המראה בעזרת ג'ל או פד בתוך החזייה. אם ההבדל הוא משמעותי, מקובל להתייעץ עם רופא מומחה כדי לקבוע את הסיבה. רוב המנתחים יהיו מוכנים לבצע הליך הגדלה לטיפול באסימטריה אם ההבדל הוא גדול מגביע אחד.
הנקה
ערך מורחב – הנקה |
תפקידם הפיזיולוגי של השדיים הוא הנקת תינוקות. שדי האם מייצרים חלב בסוף תקופת ההריון ולאחר הלידה, המותאם להזנה אופטימלית של תינוק. את תהליך ייצור החלב מבקר הורמון החלב, פרולקטין, המופרש מבלוטת יותרת המוח.
בעוד שבימים הקדומים ההנקה הייתה מתמשכת לתוך גיל הילדות (לפעמים עד מעל לגיל 5), הרי שבעת המודרנית נפסקת ההנקה בדרך כלל בתוך שנה אחת וחלק מהיולדות מעדיפות אף להימנע מהנקה כליל. זאת לנוכח קיומם של תרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל), המותאמות להזנת תינוקות וכוללות את מרכיבי חלב האם ככל שניתנים לייצור תעשייתי. את התמ"ל מכינים בבקבוק עשוי זכוכית או פלסטיק עם פטמת גומי או סיליקון כפקק. פטמת הבקבוק בנויה בצורה המדמה את פטמת השד. אף על פי כן, נכון לשנת 2016, ארגון הבריאות העולמי תומך בעידוד הנקה ובמידה מסוימת אף מתנגד לתחליפי חלב אם כאשר האם מסוגלת להניק.
גיל ההתבגרות
בגיל ההתבגרות מתפתחים השדיים, הן אצל הגבר והן אצל האישה. הצטברות הורמונים עשויים לגרום לכאב ולנפיחות באזור הפטמה ("גולות"). בדרך כלל, כאב זה חולף בתוך חודשים בודדים. הנפיחות עשויה לחלוף בתוך פרק זמן ארוך יותר, כשנתיים.
מבנה השד האנושי זהה אצל ילדים וילדות עד גיל ההתבגרות. בשלב הראשון של נערה מתבגרת, הנצת שדיים (thelarche), הורמוני המין הנשיים (בעיקר אסטרוגן), יחד עם הורמוני גדילה, מעודדים את ההנצה, הגדילה והתפתחות השדיים. שלבי טאנר מגדירים את קצב ההתפתחות הטיפוסי של השדיים אצל נערות מתבגרות.
במהלך ההנצה, ההתפתחות אינה תמיד סימטרית ובדרך כלל השד השמאלי מעט גדול יותר. מצב זה של אסימטריה הוא זמני ונחשב לנורמלי בהתפתחות השד.
כשנתיים לאחר תחילת גיל ההתבגרות, האסטרוגן, יחד עם הורמון גדילה, גורמים להתפתחות וצמיחת הבלוטות, השומן, הרצועות והרקמות שמרכיבים את השד. תהליך זה נמשך כארבע שנים עד הגיעו לצורתו הסופית של השד (גודל, נפח, צפיפות), בסביבות גיל 21.
הזדקנות
צניחת השד (breast ptosis, פטוזיס) היא תוצאה נורמלית של הזדקנות הגוף. רקמת השד נמתחת והפטמות פונות כלפי מטה. חוקרים גילו כי צניחת השד מושפעת מגורמים מרכזיים: גיל מתקדם, מדד גבוה של מסת גוף (שומן), גביע גדול יותר, היסטוריה של ירידה משמעותית במשקל (ירידה של למעלה מ-23 ק"ג), מספר הריונות רב יותר, ועישון סיגריות. הוא אינו נגרם, כפי שמקובל לחשוב, על ידי הנקה.
מנתחים פלסטיים מסווגים את צניחת השד ידי הערכת מיקום הפטמה ביחס לקו התת-שדי (inframammary crease).
דימוי גוף
השדיים כמושא לגירוי מיני
המראה של השדיים הוא חלק מגורמים המסייעים לעוררות מינית אצל גברים.
השדיים בתרבות
בתרבות העת העתיקה נתפסו השדיים כסמל לפריון, ואלות הפריון (לדוגמה ונוס מווילנדורף) פוסלו וצוירו כבעלות חזה שופע.
בעוד שבימי הביניים לא הייתה התייחסות לשדיים באומנות בגלל שמרנות דתית, בתקופת הרנסאנס החלו ציירים ופסלים רבים לצייר ולפסל נשים שופעות חזה ושומן, כיוון שמודל היופי בתקופה זו הייתה נשים מלאות ושופעות. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הייתה תקופה ששדיים בינונים-קטנים נחשבו למודל היופי, עקב השתנות מודל היופי לנשים רזות.
בתרבות המערבית המודרנית נתפסים השדיים כסמל יופי מיני ומושך. עקב כך שניתוחים פלסטיים לשינוי גודל ומבנה השד הפכו לדבר מקובל, יש נשים המנתחות את שדיהן לשם הגדלת חזה שהוא הניתוח הפלסטי הפופולרי ביותר, הקטנת חזה, הרמת חזה ועיצוב חזה. בהגדלת החזה מחדירים לשד שתל חזה, שמרקמו קרוב למרקם תאי השומן הטבעיים והוא נוח למגע.
חלק מחברות התנועה הפמיניסטית, מתנגדות לגישה שהשדיים הם סמל מיני, ופמיניסטיות רבות אף ערכו טקסי שריפת חזיות[דרוש מקור], שהן לדעתן מוצר שוביניסטי מובהק. החזייה, שהומצאה בתחילת המאה ה-20, היא בגד שנועד לשדיים.
שדיים בגברים
רקמת שד קיימת גם אצל גברים - לרוב רקמה מדולדלת. תופעה של הגדלת שדיים אצל גברים קרויה גינקומסטיה - בדרך כלל מסיבה לא ידועה, אך גם עקב הפרעות הורמונליות שונות, או כתופעת לוואי של תרופות מסוימות. כ-1% מהלוקים בסרטן השד הינם גברים, מהלך מחלה זו קטלני הרבה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים.
תמונות נוספות
- ראו תמונות נוספות בוויקישיתוף
קישורים חיצוניים
- יורם שורק, למה השד השמאלי גדול יותר?, באתר נענע
שאלות ותשובות
יש לכם שאלה? פנו לפורום האנונימי של האנציקלופדיה.
ראו גם
האישה | ||
---|---|---|
מערכת הרבייה | פות • השפתיים הגדולות (החיצוניות) • השפתיים הקטנות (הפנימיות) • ערלת הדגדגן • דגדגן • פרוזדור הפות • שסע הערווה • קרום השפתיים הקטנות • נרתיק • קרום הבתולים • בלוטת ברתולין • בלוטות סקין | |
מערכת העיכול | סיגמואיד • חלחולת • פי הטבעת • שלפוחית השתן • שופכה | |
אחרים | כף הערווה • שער הערווה • עצם החיק • חיץ הנקבים • שדיים | |
פורטל מיניות • תרשים |