התבגרות מינית
התבגרות מינית או התפתחות מינית היא מכלול התהליכים הביולוגיים והשינויים הפיזיים המתרחשים בגוף האדם בין הילדות והבגרות, ובין היתר, מאופיינים בכך שהאדם הבוגר מסוגל להתרבות. התהליך מתחיל באיתותים הורמונליים המועברים מהמוח אל בלוטות המין (השחלות והאשכים). בתגובה, בלוטות המין מייצרות מגוון של הורמונים המעודדים צמיחה או שינוי של המוח, העצמות, השרירים, הדם, העור, השיער, החזה ואיברי המין. הצמיחה מואצת במחצית הראשונה של גיל ההתבגרות ומספיקה בתום גיל ההתבגרות. לפני גיל ההתבגרות, הבדלי הגוף בין בנים לבנות קיימים כמעט לחלוטין אך ורק באיברי המין. במהלך גיל ההתבגרות, מתפתחים שינויים יסודיים בגודל, בצורה, בהרכב ובפעילות של מערכות הגוף.
גיל ההתבגרות (adolescence) הוא תקופת המעבר ילדות לבגרות, המאופיין בשינויים פיזיים, פסיכולוגיים וחברתיים. לעומתו, המונח "התבגרות מינית" (puberty) מתייחסת לשינויים הפיזיולוגיים בלבד, ולא להיבטים החברתיים והתרבותיים. גיל ההתבגרות וההתבגרות המינית חופפים במידה רבה, אך גבולות גיל ההתבגרות אינם מוגדרים במדויק והוא מתייחס למכלול השינויים במתבגר ולא רק אלו המיניים.
ההבדלים בין בנים לבנות
שני ההבדלים המשמעותיים ביותר בין ההתפתחות המינית של בנים לבין ההתפתחות המינית של בנות הם הגיל שבו מתחילים השינויים והורמוני המין בגוף.
אף על פי שטווח הגילאים הנורמלי רחב, בגיל 10 או 11 מתחיל תהליך ההתבגרות הטיפוסי בקרב בנות, ואילו בקרב בנים - בגיל 11 או 12. בקרב בנות, סופו של התהליך בגילאים 15-17 בעוד אצל בנים - בגילאים 16-17. שינויים בגובה האדם לאחר גיל זה, אינו שכיח. בנות משיגות בשלות מינית כארבע שנים לאחר הופעתם של השינויים הפיזיים הראשונים. לעומת זאת, בנים מתפתחים בצורה איטית יותר, אך במשך זמן ארוך יותר, כשש שנים לאחר הופעתם של השינויים הפיזיים הראשונים.
אצל בנים, אנדרוגן בשם טסטוסטרון הוא הורמון המין העיקרי. רמותיו של הורמון המין אסטרדיול עולות אף הן, אך מאוחר יותר ולאט יותר לעומת בנות. אף על פי שלפני ההתבגרות, בנים נמוכים בכ-2 סנטימטרים בממוצע לעומת בנות, גברים גבוהים בכ-13 סנטימטרים בממוצע מהנשים. הפרש זה מיוחס לקצב צמיחה האיטי כתוצאה ישירה מהעלייה המאוחרת ברמות הנמוכות של אסטרדיול.
ההורמון השולט אצל נשים הוא אסטרוגן בשם אסטרדיול. האסטרדיול מעודד צמיחה של השדיים והרחם. רמות האסטרדיול עולות מוקדם יותר ומהר יותר אצל נשים לעומת גברים.
תחילת ההתבגרות
הגיל שבו מתחילה ההתבגרות המינית משתנה מאדם לאדם. בדרך כלל, הוא מתחיל בין גיל 10 ל-13. הגיל שבו מתחיל ההתבגרות המינית מושפע הן מגורמים גנטיים והן מגורמיים סביבתיים כגון תזונה ונסיבות חברתיות. דוגמה לנסיבות חרתיות הוא אפקט ונדנברג (Vandenbergh): אינטרקציה משמעותית בין נערה לבין זכרים בוגרים תתחיל את ההתבגרות המינית שלה מוקדם יותר מנערה שאינה חשופה מידי לזכרים בוגרים.
הגיל הממוצע שבו מתחילה ההתבגרות המינית עשויה להיות מושפעת ממוצא הנער או הנערה. למשל, גיל תחילת הווסת באוכלוסיות שונות שנסקרו נע בין 12 ל-18, כאשר הגילאים המוקדמים ביותר נצפו בנערות ממוצא אפריקאי-אמריקאי והגילאים המאוחרים יותר נצפו בנערות אסתיות. ואולם, ההבדלים בתזונה בין האוכלוסיות השונות משפיעים יותר מההבדלים הגנטיים, ולכן אפשר ששינוי משמעותי בתזונה ישפיע על בתוך דורות מספר על עיתוי תחילת ההתבגרות.
הגיל הממוצע שבו מתחילה ההתבגרות המינית ירד משמעותית משנות ה-40 של המאה ה-19. בכל עשור החל מ-1840 ועד 1950 חלה ירידה של ארבע חודשים בגיל הממוצע לתחילת הווסת בקרב בנות במערב אירופה. ביפן הירידה החלה מאוחר יותר אך מהירה יותר: 11 חודשים בכל עשור בין השנים 1945 ו-1975.
מחלות כרוניות עשויות לעכב את ההתבגרות המינית של בנים ובנות כאחד. מחלות הכוללות דלקות כרוניות ומחלות הפוגעות בתזונה, הן בעלות ההשפעה החזקה ביותר על עיכוב ההתבגרות. מחלת המעי הדלקתי ושחפת הן מחלות נפוצות בעולם המערבי במאה האחרונה אשר עלולים לעכב את ההתבגרות. במדינות העולם השלישי, זיהומים טפיליים כרוניים הנן הגורם המוביל לעיכוב מסוג זה.
תחילת ההתבגרות מיוחס לזרימה המוגברת של הורמון משחרר-גונדוטרופינים (GnRH) המקדים את העלייה ברומת ההורומונים LH (הורמון מחלמן) ו-LSH (הורמון מגרה זקיק). זרימת ה-GnRH האקסוגניים גורמים לתחילת ההתבגרות המינית. גידולים במוח המגבירים את תפוקתם של הורמונים אלו עשויים גם להוביל לבגרות מוקדמת מהרגיל. הגורם לעלייה ברמות ה-GnRH אינו ידוע.
שינויים גופניים בקרב בנים
גודל האשכים, תפקודם ופריונם
בבנים, גדילת האשכים הוא סימן ההתבגרות החיצוני הראשון. גודל האשכים משתנה רק במקצת מגיל שנה עד לתחילת ההתבגרות, בדרך כלל נפחם הוא 2-3 סמ"ק ו- 1.5-2 ס"מ באורך. האשכים ממשיכים לגדול במהלך ההתבגרות, ומגיעים לגודלם המקסימלי בערך 6 שנים מאוחר יותר (כ-18-20 סמ"ק במבוגרים).
לאשכים שתי פונקציות עיקריות: ייצור הורמונים וייצור זרע. תאי ליידיג מייצרים את הטסטוסטרון האחראי על מרבית השינויים בנער המתבגר. עיקר הגידול באשכים מקורו ברקמות המייצרות את תאי הזרע.
במהלך ההתבגרות, שק האשכים גדל ומתרחק מעט מהגוף, על מנת להתאים את הטמפרטורה המתאימה לפוריותם של תאי הזרע.
הפין
פין הזכר גדל רק במעט מגיל 4 עד לגיל ההתבגרות. אורך הפין הממוצע לפני גיל ההתבגרות הוא כ-4 ס"מ. חודשים אחדים אחרי תחילת גדילת האשכים, עולה רמת הטסטוסטרון וגורמת לגדילת הפין. השלב המוקדם ביותר בו ניכרת גדילת אבר המין הוא שלב 2 על פי שלבי טאנר. הפין ממשיך לגדול עד לגיל 17 בערך, ומגיע לגודל של כ-12.9 עד 15.0 סנטימטרים בממוצע (ראו גודל הפין).
בנערים מתבגרים מתרחשות גם זקפות ואורגזמות, ומתגבר יצר המין. שפיכה הופכת לאפשרית בשלב מוקדם יחסית של ההתבגרות. פליטת זרע יכולה להתרחש כתוצאה מאוננות או באופן ספונטני במהלך השינה (קרי לילה).
במהלך ההתבגרות המינית, אם לא לפני כן, קצה העורלה הופך רחב יותר, מאפשר לה לסגת לאחור באופן הדרגתי במורד פיר הפין, אל מאחורי העטרה. לפיכך, בסוף התהליך, ולעומת הילדוּת, ניתן למשוך לאחור את העורלה ללא קושי או כאב. הנסיגה אפשרית לאחר שהקרומית המחברת את פני השטח הפנימיים של העורלה עם העטרה, מתפרק. בקרב נימולים, נסיגה זו אינה מתרחשת שכן העורלה הוסרה קודם לכן באופן כירורגי.
היגיינת הפין הופכת לתכונה חשובה לאחר שהעורלה יכולה לסגת לאחור. אף על פי שהאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מציין כי "ישנם מעט ראיות המאששות את הקשר בין מילה לבין היגיינת פין אופטימלית, ישנם מחקרים שמראים כי נהוג לחנך נערים ערלים מתחנכים על תפקידה של היגיינה, כולל הטלת שתן בעת שהעורלה נסוגה והקפדה על שטיפת העטרה בעת הרחצה.
שׂער הערווה
שער ערווה מופיע בגוף הנער זמן קצר לאחר שאברי המין שלו מתחילים לגדול. כמו אצל נערות, ההופעה הראשונית של שער ערווה הוא בבסיס הגבי של הפין. השערות הראשונות מתוארות כשלב 2 בשלבי טאנר. שלב 3 מושג בדרך כלל כעבור 6-12 חודשים, כאשר השׂיער רב מכדי שיהיה אפשר לספור אותו. בשלב 4, שׂער הערווה ממלא בצפיפות את "משולש הערווה". שלב 5 מתייחס להתפשטות שׂער הערווה לירכיים ואל הטבור.
שׂער הפנים והגוף
בחודשים ובשנים שלאחר הופעתו של שער הערווה, אזורים אחרים בגוף מגיבים לאנדרוגנים ומפתחים שיער אנדרוגני. בדרך כלל, רצף הצמיחה הוא שיער בית השחי, שיער פי הטבעת, שפם, פאות, שיער באזור הפטמה, והזקן. סדר הצמיחה עשוי להיות שונה. השיער על הזרוע, רגל, חזה, בטן וגב הופכות להיות גסות יותר בהדרגה. בדרך כלל, לקראת סוף ההתבגרות המינית ניתן להבחין בשיער פנים, אך לעתים הוא אינו צומח עד לגיל מאוחר יותר. שיער הפנים ימשיך להיות גס, כהה ועבה יותר במשך 2-4 שנים לאחר ההתבגרות המינית. ישנם גברים שאינם מפתחים שיער פנים משמעותי עד ל-10 שנים לאחר שהתבגרו מבחינה מינית. לא לכל הגברים יש שיער בחזה.
שינויים בקול
תחת השפעת האנדרוגנים, תיבת הקול, או הגרון, גדלים בשני המינים. גידול זה בולט יותר אצל בנים. הקול נופל ומעמיק, כאוקטבה אחת, לפעמים במפתיע ולעתים נדירות "בן-לילה". לפני גיל ההתבגרות, הגרון של הבנים והבנות קטן באותה מידה. לעתים, שינוי הקול מלווה בחוסר יציבות בקול. מרבית השינויים בקול מתרחשים בשלבים 3-4 לפי שלבי טאנר. בדרך כלל, שינוי הקול מתרחש קודם לצמיחה והתפתחות משמעותית של שיער הפנים.
שרירים וצורת הגוף
עד סוף ההתבגרות המינית, לגבר יש עצמות כבדות יותר, וכמעט פי שניים שרירי שלד. חלק מצמיחת העצמות (רוחב הכתפיים והלסת, למשל) אינו פרופורציונלי, וכתוצאה מכך שונה במידה ניכרת צורות השלד של הגבר ואישה.
השרירים עשויים להמשיך להתפתח גם לאחר ההתבגרות המינית. שיאו של קצב התפתחות השרירים מושג כשנה אחת לאחר שיא קצב הצמיחה לגובה.
הצטברות הורמונים עשויים לגרום לכאב ולנפיחות באזור הפטמה ("גולות"). בדרך כלל, כאב זה חולף בתוך חודשים בודדים. הנפיחות עשויה לחלוף בתוך פרק זמן ארוך יותר, כשנתיים. לעתים רקוחות, כריות השומן בחזה הנער עשויות להתפתח אף הן במהלך גיל ההתבגרות. תופעה זו של התפתחות השדיים אצל הגבר מכונה גינקומסטיה.
ריח גוף ואקנה
העלייה ברמות האנדרוגנים עשויים לשנות את הרכב חומצות השומן של הזיעה, המפיק ריח גוף "של מבוגר". אפקט נוסף עליו אחראי האנדרוגן, הוא גידול בהפרשות שמן (חֵלב) בעור וכתוצאה מכך מכמויות משתנות של אקנה. לא ניתן למנוע או לצמצם את האקנה בקלות, אך בדרך כלל הוא נעלם כמעט לחלוטין עד סוף גיל ההתבגרות. יחד עם זאת, גם מבוגרים עלולים לסבול מאקנה, אם כי בדרגת חומרה פחותה יותר לעומת נערים מתבגרים.
שינויים גופניים בקרב בנות
התפתחות החזה
הסימן הגופני הראשון להתבגרותן של בנות הוא בדרך כלל גוש מוצק ועדין מתחת לאחד או יותר מעטרות הפטמה, בסביבות גיל 10.5. על פי שלבי טאנר, זהו השלב השני (בשלב הראשון החזה שטוח בטרום גיל ההתבגרות). בשלב השלישי, בתוך שש עד 12 חודשים, הנפיחות תהיה ברורה בשני השדיים; היא תהיה רכה יותר ותתפשט אל מעבר לשולי העטרה. בשלב הרביעי, לאחר 12 חודשים נוספים, השדיים בוגרים בעוד הנפיחות בעטרה נשמרת. בשלב האחרון, נעלמת הנפיחות בעטרה בקווי המתאר של השד. אצל חלק מהנשים לא ניתן להבחין בין שני השלבים האחרונים.
שער ערווה
שער הערווה הוא בדרך כלל השינוי המורגש השני במסגרת ההתבגרות המינית של האישה, והוא מתחיל בדרך כלל מספר חודשים לאחר הופעת הנפיחות בשדיים. בדרך כלל, שערות הערווה הראשונות צומחות לאורך השפתיים החיצוניות. זהו השלב השני על פי שלבי טאנר. השלב הבא מתרחש בתוך שש עד 12 חודשים נוספים, כאשר מספר השערות רבות מספור והן התפשטו לכף הערווה. בשלב הרביעי שערות הערווה ממלאות את "משולש הערווה". השלב האחרון מתייחס להתפשטות שיער הערווה לירכיים ולעתים לכיוון הטבור. שער הערווה מופיע לפני תחילת התפתחות החזה בקרב כ-15% מהבנות.
הנרתיק, הרחם והשחלות
רירית הנרתיק הופכת עבה יותר וגוונה כהה יותר (לעומת האדום הבהיר של רירית הנרתיק לפני גיל ההתבגרות). כתוצאה מהאסטרוגן, הפרשות לבנבנות (זיבה לבנה; leukorrhea) הן בגדר הנורמלי. הרחם, השחלות והזקיקים שבהן גדלות במשך שנתיים לאחר הופעת הנפיחות בשדיים ותחילת ההתבגרות המינית.
וסת ופוריות
הדימום הראשון של הווסת מתרחש בדרך כלל כשנתיים לאחר הופעת הנפיחות בשדיים. הגיל הממוצע לתחילת הווסת הוא 11 שנים ו-9 חודשים. הזמן החולף בין וסת לווסת (המחזור החודשי) לא תמיד סדיר בשנתיים הראשונות מרגע הופעתן. לא תמיד מתרחש ביוץ במחזורים הראשונים. במחקר שנעשה בבנות שקיבלו את הווסת הראשון שלהן, בכ-80% מהמחזורים לא התרחש ביוץ בשנה הראשונה, 50% בשנה השלישית ו-10% בשנה השישית. חלק גדול מהבנות עם מחזור לא סדיר במשך מספר שנים לאחר תחילת הווסת, נמצאות בסיכון גבוה יותר לבעיות פוריות עקב היעדר ביוץ סדיר.
צורת הגוף
במהלך הבגרות המינית, כתוצאה מהעלייה ברמות האסטרוגן בגוף, החלק התחתון של האגן והירכיים מתרחבים. אחוז רקמות השומן עולה והוא גבוה יותר לעומת גברים, בעיקר באזור השדיים, המותן, הישבן, הירכיים, הזרוע והחיק.
ריח גוף ואקנה
העלייה ברמות האנדרוגנים עשויים לשנות את הרכב חומצות השומן של הזיעה, המפיק ריח גוף "של מבוגר". אפקט נוסף עליו אחראי האנדרוגן, הוא גידול בהפרשות שמן (חֵלב) בעור וכתוצאה מכך מכמויות משתנות של אקנה. לא ניתן למנוע או לצמצם את האקנה בקלות, אך בדרך כלל הוא נעלם כמעט לחלוטין עד סוף גיל ההתבגרות. יחד עם זאת, גם נשים מבוגרות עלולות לסבול מאקנה, אם כי בדרגת חומרה פחותה יותר לעומת נערות מתבגרות.
השלמת ההתבגרות המינית
במובן הרחב, ההתבגרות המינית מושלמת כאשר בשלות מערכת המין והאפשרות להעמיד צאצאים. ישנן קריטריונים שונים להגדרת סיום ההתבגרות המינית: השגת היכולת להתרבות, צמיחה לגובה מקסימלי, גודל אשכים מקסימלי, רמת הורמונים הקיימים אצל מבוגרים. הגובה המקסימלי מוגשם בגיל 15 ו-18 בממוצע לבנות ולבנים, בהתאמה. פוריות פוטנציאלית מושלמת בדרך כלל שנה-שנתיים קודם לכן בקרב בנות, ושלוש-ארבע שנים קודם לכן בקרב בנים. השלב החמישי על פי שלבי טאנר מייצגת בדרך כלל את גודל האשכים המקסימלי ורמת ההורמונים האופיינית אצל מבוגרים.
התבגרות מינית מאוחרת / מוקדמת
תמונות נוספות
- ראו תמונות נוספות בוויקישיתוף
שאלות ותשובות
יש לכם שאלה? פנו לפורום האנונימי של האנציקלופדיה.
ראו גם
- שלבי טאנר
- גיל ההתבגרות
- התבגרות מינית מאוחרת
- התבגרות מינית מוקדמת
- מיניות הילד
- לינה מדינה, מקרה של התבגרות מינית מוקדמת.