להט"ב ואסלאם

מתוך ויקיסקס
גרסה מ־10:40, 19 במאי 2012 מאת יואבי (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''יחס האסלאם ללהט"ב''' הוא תוצאה של מספר גורמים בהם ההיסטוריה התרבותית-חוקית של המדינות בהן יש רוב מו…)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יחס האסלאם ללהט"ב הוא תוצאה של מספר גורמים בהם ההיסטוריה התרבותית-חוקית של המדינות בהן יש רוב מוסלמי, פרשנויות לפסקאות ספציפיות בקוראן וציטוטים המיוחסים לנביא מוחמד. הפרשנות הרווחת לפסוקי הקוראן ולחדית' מגנה את ההומוסקסואליות ולבוש בבגדי המגדר ההפוך ("קרוס-דרסינג"). פרשנות זו דומה לפרשנויות של דתות אברהמיות כמו היהדות והנצרות.

הקוראן מספר את הסיפור של "אנשי לוט" (תושבי סדום ועמורה), שנמחו בזעמו של אללה כי עסקו ב-"תאוות בשרים" בין גברים.

מלומדים גדולים באסלאם, כמו שייח' אלאסלאם אימאם מאליכ ואימאם שאפי, קבעו שהאסלאם אוסר על הומוסקסואליות והכריזו על עונש מוות לכל אדם שיואשם בכך.[1] פעילות הומוסקסואלית נחשבת לפשע והיא אסורה ברוב המדינות המוסלמיות. במשטרים האסלאמיים באיראן, מאוריטניה, ערב הסעודית, סודאן ותימן, דינה של פעילות הומוסקסואלית הוא מוות. בניגריה ובסומליה עונש המוות קיים רק בחלק מהאזורים.[2] העונש החוקי ל-"מעשה סדום" משתנה בין אסכולות משפטיות: חלק קובעות עונש מוות וחלק קובעות עונשים פחותים יותר כמו כליאה. במדינות מוסלמיות חילוניות יותר כמו אינדונזיה,[3] ירדן וטורקיה, זהו אינו המקרה. בניגוד למקורות וביטויי יחס שלילי אלו, נושאים הומוארוטיים הופיעו גם בשירה ובספרות מוסלמית מתקופת ימי הביניים ואילך. מקורות אלו דווקא העלו על נס את האהבה בין גברים, ולמעשה ביטויי אהבה אלו היו שכיחים יותר במקורות מביטויי אהבה לנשים.

החוק האסלאמי

הקוראן

השריעה, החוק האסלאמי המסורתי, מבוסס על הקוראן, ההתגלות של אללה לאנושות, ועל החדית', אמירות המיוחסות לנביא מוחמד, על פי המסורת. גם הקוראן וגם החדית' פורשו כמגנים יחסים מיניים בין אנשים בני אותו המין.[4]

הקוראן הוא הטקסט המרכזי של האסלאם והמוסלמים מאמינים כי זוהי התגלות האלוהים.[5] הוא מכיל שבעה אזכורים ל"אנשי לוּט" (בערבית: قَوْمِ لوط‎), כשהכוונה היא לתושבי הערים סדום ועמורה. השמדתם בידי אללה מיוחסת באופן גלוי למנהגיהם המיניים.

Cquote2.svg ו (שלחנו) את לוט כשאמר לאנשיו: "האם אתם מבצעים (מעשה) לא מוסרי כזה, שלא עשו לפניכם מעולם? שהרי אתם פונים לגברים בתשוקה, במקום לנשים. אתם עם של חורגים". אבל התשובה של אנשיו הייתה רק שאמרו: "הוציאו אותם מעירכם! אכן, אלה אנשים ששומרים עצמם טהורים!". והצלנו אותו ואת משפחתו, מלבד אשתו, שנשארה עם העבריינים. והמטרנו עליהם מטר (של אבנים). ראו מה סופם של הפושעים Cquote1.svg
– סורה 7, פסוקים 80-84

החטאים של אנשי לוט הפכו למושג, והמילה הערבית להתנהגות הומוסקסואלית (ליואט, لواط) ולאדם הומוסקסואל (לוטי, لوطي) נגזרים משמו של לוט.[6] עם זאת, ישנו קטע בקוראן שיכול להתפרש כחוק במקרה של התנהגות הומוסקסואלית.ֿ[7]

Cquote2.svg ואלה מבין נשותיכן שמקיימות (מעשה) לא מוסרי, הביאו נגדן ארבעה עדים מביניכם, ואם יעידו, נעלו את הנשים האשמות בבית עד שתמצאנה את מותן או עד שאללה יקבע דרך אחרת. והשניים מביניכם שביצעו זאת, הענישו את שניהם. אך אם הם מתחרטים ומתקנים עצמם, הניחו להם, כי אללה סלחן ובעל רחמים Cquote1.svg
– סורה 4, פסוקים 15-16

החדית' והאח'באר

בעקבות העמימות של הקוראן בנוגע לעונש על ליואט, משפטנים אסלאמיים פנו אל אוספי החדית' (אמירות של מוחמד) והאח'באר (תיאורים של חייו). בניגוד לקוראן, כתבים אלה מאוד ברורים וחריפים במיוחד.[8] אבן אלג'וזי מספר שמוחמד קילל את אנשי סדום במספר חדית'ים, והמליץ על עונש מוות לשני הצדדים ביחסי המין, גם לאקטיבי וגם לפסיבי.[9]

באוסף "ג'אמע אלתרמד'י" שוב מדווחים כי מוחמד קבע עונש מוות לשני הצדדים ביחסי המין: "מי אשר תמצאו שמבצע את החטאים של אנשי לוט, הרגו אותם, גם את מי שעושה זאת וגם את מי שזה נעשה לו".[1] מוסר ההשכל הכללי, או העקרון התאולוגי פה הוא שאדם שמבצע מעשים אלה (לוטי) משנה את ההרמוניה של יצירתו של האל, ובכך מורד נגד האל.[6]

ההיסטוריון אלנוירי, בדיווחיו המכונים "אלנהאיה", מספר כי הנביא אמר כביכול כי הדבר ממנו הוא הכי מפחד בקהילתו הוא ממעשיהם של אנשי לוט (אך נראה שהוא הביע זאת גם כלפי יין ופיתוי נשים).[8] למרות כל אלה, חלק מהחדית'ים מראים שלמרות שהדבר לא כל כך נפוץ בחברה הבדואית, הומוסקסואליות לא הייתה זרה לחלוטין בחצי האי ערב בתקופת שקדמה לאסלאם.[8]

תורת המשפט

האסכולות המסורתיות השונות של השריעה (החוק האסלאמי) אינן מסכימות ביניהם על העונש הראוי לליואט. האסכולה החנפית טוענת שמעשה זה אינו ראוי לעונש גופני, על סמך החדית' שאומר ש"דם מוסלמי יכול להשפך רק בעבור ניאוף, כפירה ורצח". זאת, בניגוד לאסכולה החנבלית, שמזהה את מעשי הסדום עם בגידה,[6] וקובעת כי יש להשית עונש מוות.

אבו בכר שפט הומוסקסואל להיקבר תחת הריסות קיר, וקבע שריפה בחיים כעונש לכל מי שיואשם במעשה דומה.[10] במובן זה, עבדאללה בן אל-זביר והישאם אבן עבד אלמלכ היו ממשיכי דרכו. גם עלי בן אבי טאלב הורה על סקילה של לוטי והורה להשליך אחר מראש צריח מסגד. אבן אל-עבאס קבע שהעונש האחרון חייב להיות מלווה בסקילה. עבדאללה בן עמר הלך צעד נוסף מעבר לגינוי של הנביא, וטען כי האנשים האלה יקומו לתחיה כקופים וכחזירים.[8]

פסיקות של הוגי דעות מודרניים באסלאם

על פי העקרונות של הקוראן ושל החדית', מספר הוגי דעות בולטים באסלאם כמו אימאם מליכ, אימאם שאפי, אחמד ואסחאק, קבעו שאדם שמואשם בהומוסקסואליות צריך להיסקל בלי קשר למצבו המשפחתי (נשוי או לא).[1]

אבן ח'טיר פירש את דברי הקוראן על הומוסקסואליות:[11][12]

Cquote2.svg דבריו של אללה, "ואת שני האנשים (גברים ונשים) ביניכם שמקיימים יחסי מין לא חוקיים, פגעו בשניהם" משמעותם, שאלה שמבצעים מעשים לא מוסריים, יש להעניש את שניהם. אבן עבאס (שאללה יהיה מרוצה ממנו), סעיד אבן ג'ביר ואחרים אמרו: בכך שאנחנו מגנים אותם, מביישים אותם ומכים אותם עם נעליים. זו הייתה הפסיקה עד שאללה הפך אותה והחליף אותה בהלקאה בשוט ובסקילה. עכרמה, עטאא', אלחסן ועבדאללה אבן ח'טיר אמרו: זה התגלה בנוגע לגברים ונשים שביצעו ניאוף. אלסעדי אמר, זה התגלה בנוגע לאנשים צעירים לפני נישואיהם. מג'אהד אמר: זה התגלה בנוגע לשני גברים שמודים בכך בגלוי; רמז אינו מספיק - כאילו התכוון להומוסקסואליות. ואללה יודע הכי טוב. Cquote1.svg

מספרים כי אבן אלקים אמר[13],

Cquote2.svg שניהם - ניאוף והומוסקסואליות - מערבים חוסר מוסריות שפועלת כנגד החוכמה ביצירתו של אללה ובציוויו. הומוסקסואליות כוללת כל כך הרבה רשע ונזק, והאדם שבו מבוצע המעשה, עדיף שיומת מאשר שדבר זה יעשה לו, כי לאחר מכן, הוא יהפוך כה רשע וכה מושחת, שאין כל תקווה שהוא יתקן את דרכיו, וכל הטוב שבו יאבד, והוא לא יוכל להרגיש כל אשמה מול אללה או אל מול יצירתו. הזרע של אותו אחד שעשה לו את זה ישמש כרעל בגופו ובנשמתו. הוגי הדעות חלוקים באשר לשאלה, האם האדם שלו נעשה המעשה יוכל אי פעם להיכנס לגן-עדן. Cquote1.svg

אחמד קוטי, מרצה בכיר והוגה דעות אסלאמי במכון האסלאמי בטורונטו, קנדה, הביע בהרצאותיו בנושא את העמדה כי מוסלמי שמקיים אורח חיים הומוסקסואלי צריך לוותר עליו כי זה נחשב ל"אחד מהחטאים המתועבים באסלאם".[14] מוסלמים כמו ד"ר נאדיה אל-עוואדי, עורכת מדור הבריאות והמדע ב-IslamOnline, ניסתה לעורר דיון ולהבין את ההומוסקסואליות באור מוסלמי,[15] כמו גם באור מדעי,[16] וציטטה את השפעותיה הרעות על החברה המוסלמית והמוסרית.[17]

הקבוצה האסלאמית היושבת בבריטניה, "בית המשפט השרעי של בריטניה", הוציאה פתווה שגוזרת גזר דין מוות על המחזאי טרנס מק'נלי, על כך שהציג את ישו ומאמיניו כקבוצה של הומוסקסואלים.[18]

הוגי דעות רבים של השריעה, מפרשים הומוסקסואליות כעבירה, כמו גם כחטא. אין עונש ספציפי נגד העבירה, והדבר נתון להחלטתה של הרשויות האסלאמיות המקומיות.[19]

עם זאת, ישנם מספר חילוקי דעות בקרב העלמאא'. מוחמד אלמוח'תאר אלשנקיטי, הוגה דעות מאוריטני בן זמננו, טוען ש"(למרות ש)הומוסקסואליות היא חטא חמור... א', אין ציון של עונש חוקי בקוראן להומוסקסואליות... ב', אין דיווחים שהנביא מוחמד העניש מישהו על ביצוע הומוסקסואליות... ג', אין חדית' אותנטי שמדווח כי הנביא קבע עונש להומוסקסואלים...". הוא טוען ששני החדית'ים על סקילה והרג של הומוסקסואלים הם "חלשים": מלומדים אסלאמיים בתחום החדית' כמו אלבוכרי, יחיא אבן מעין, אנ-נסעי, אבן חזם, אלתרמד'י ואחרים מפקפקים בשני החדית'ים הללו.[20]

אבו בכר אלג'סאס (שמת בשנת 981) טוען כי החדית'ים על הרג הומוסקסואלים "הם לא אמינים בשום אופן, ושום עונש חוקי לא יכול להיגזר מהם."[21]

ההיסטוריה של ההומוסקסואליות בחברה המוסלמית

ימי הביניים

השגשוג כתוצאה מהכיבושים המוסלמים במאות השנים לאחר מותו של מוחמד, לווה בדבר שאותו כינו המוסלמים בכעס "שחיתות ערכית" בשתי הערים הקדושות לאסלאם, מכה ואל-מדינה. הצבירה של הון וכוח בידי בעלי-זכויות מעטים, בשילוב עם המשך קיומן של תופעות כמו פוליגמיה ופילגשים והסדרתן, הגבילה מאוד את האפשרויות לגברים צעירים. האפשרויות היחידות שנותרו להם הם ג'יהאד או צורה כלשהי של יחסי מין לא חוקיים.

לכן, למרות הגינוי של הרשויות הדתיות, ההומוסקסואליות המשיכה להתקיים בחשאי. נראה כי היא גם הפכה לפחות נדירה כאשר ההטמעה של תרבויות אחרות הואצה. מידע בנוגע להתפתחות של מוזיקה ושל שירים חושפת את קיומם של ה"מוח'נת'ון" (مخنثون, גברים נשיים, או, גברים הדומים לנשים). הם היו לרוב, ככל הנראה, ממוצא זר.

הגעתו של הצבא העבאסי לחצי האי ערב במאה ה-8 איפשר לסובלנות כלפי הפרקטיקה ההומוסקסואלית להתפרש יותר תחת השושלת החדשה. על השליט אל-אמין, למשל, מסופר כי הוא דרש מהשפחות להתלבש בבגדים גבריים בתקווה שהוא יאמץ חוקי מוסר קונבנציונליים יותר.[8]

האמיר האע'לבי, אבראהים השני מאיפריקיה, ששלט בין השנים 875-902, מסופר כי היה מוקף בכ-60 קטמיטים (ילדים שהוחזקו לשם קיום יחסי מין הומוסקסואלים), ומסופר כי הוא התייחס אליהם בצורה איומה. הח'ליף אל-מעתצם במאה ה-9, וגם כמה מיורשיו, הואשמו בהומוסקסואליות. הסיפורים הנפוצים מספרים כי השליט של ח'ליפות קורדובה, עבד א-רחמן השלישי, הוציא להורג גבר צעיר מהעיר לאון (ספרד) אותו החזיק כבן ערובה, כי הוא סירב לחיזוריו, במאה ה-10.[8]

מהמט השני, הסולטן העות'מאני שחי במאה ה-15, תואר במקורות אירופאים כ"ידוע כבעל טעמים מיניים אמביוולנטיים, שלח סריס לבית נוטאראס, הדוכס הגדול של האימפריה הביזנטית, ודרש כי הוא ייתן את בנו יפה התואר בן ה-14 להנאתו של הסולטן. כאשר הוא סרב, הסולטן הורה מיד לערוף את ראשו של נוטאראס, יחד עם בנו וחתנו. שלושת הראשים... הונחו על שולחן הנשפים בפניו".[22] נער נוסף שמהמט מצא מושך, ונענה כנראה יותר ברצון, היה אחיו של ולאד המשפד, "ראדו, בן ערובה באיסטנבול שמראהו הנאה שבה את לבו של הסולטן, ולכן הוא בודד כדי לשרת כאחד ממשרתיו האישיים". אחרי שולאד הובס, הציב את ראדו בכסא השליט של ולאכיה כשליט וסאלי. עם זאת, מקורות טורקיים מכחישים את הסיפור.[23]

ספרות

על פי האנציקלופדיה של האסלאם ושל העולם המוסלמי:[24]

Cquote2.svg יהיו ההגבלות החוקיות על פעילות מינית אשר יהיו, הביטויים החיוביים של רגש הומו-אירוטי גברי בספרות היה מקובל וטופח בשקדנות, מסוף המאה ה-8 ועד לזמן המודרני. ראשית בערבית, אך מאוחר יותר גם בפרסית, טורקית ואורדו, שירת אהבה של גברים לנערים יותר מהתחרתה ב (שירת אהבה של גברים ל)נשים - היא הכריעה אותה. ספרות אנקדוטלית מחזקת את הרושם של קבלה חברתית כללית של הפגנה ציבורית של אהבה בין גברים (שקריקטורות מערביות עוינות של חברות אסלאמיות בימי הביניים ובראשית העת המודרנית פשוט הגזימו)... Cquote1.svg
– האנציקלופדיה של האסלאם ושל העולם המוסלמי

במסורת מתוך "אלף לילה ולילה", נאמר כי מוחמד הזהיר את מאמיניו מבהיה בצעירים בגלל יופיים: "אל תישירו מבט אל נער חסר-זקן, כי יש להם עיניים מפתות יותר משל החור-עין (נשים מפתות, אותן בתולות המובטחות למוסלמי המאמין בגן העדן)".[25]

מעבר לכך, למרות האיסור על הומוסקסואליות בזרם המרכזי של האסלאם, מעשים הומוסקסואלים היו מקובלים, למרות שהוסוו, בחלקים נרחבים של העולם המוסלמי והערבי, עד לתחילת העת המודרנית. אז, עלייתה של אליטה מערבית גרמה לשינוי ולכך שהעניין הפך ללא מקובל. יש שמשווים את מצב ההומוסקסואליות בעולם המוסלמי הפרה-מודרני למצבו ביוון העתיקה, למרות שההקבלה לא מדויקת.

העת המודרנית

בגלל העובדה שהיחס לליואט הוא כאל פיתוי, יחסי מין אנאליים לא נחשבים כלא טבעיים או דוחים, כמו שהם נחשבים למושכים באופן מסוכן: "יש להיזהר מלהיחדר בדיוק בשביל לא לפתח טעם לעניין ולהתמכר".[26] בפועל, ההפרדה מנשים והדגש החזק על גבריות יכול להוביל לכך שמתבגרים ובחורים צעירים ולא נשואים יחפשו מפלט מיני עם גברים צעירים מהם עצמם - על פי מחקר אחד במרוקו, עם בנים בטווח הגילאים 7 עד 13.[27] עם זאת, בושה גדולה מתלווה לפרטנר הפסיבי.[26] התנהגויות מיניות דומות דווחו גם בחברות מוסלמיות אחרות מצפון אפריקה ועד פקיסטן והמזרח הרחוק.[28] ב-2009, באפגאניסטאן, הצבא הבריטי נאלץ לפרסם דו"ח הבודק את המיניות של הגברים המקומיים לאחר שהחיילים הבריטיים דיווחו כי הם חשו אי נוחות כשהם ראו גברים מבוגרים מקיימים יחסי מין עם נערים. הדו"ח ציין כי למרות שהדבר אינו חוקי, ישנה מסורת של מערכות יחסים כאלה במדינה, הידועות כבאצ'ה באזי (بچه بازی, "משחק ילדים"), והיו נפוצות מאוד באזור קנדהאר.[29]

רפאל פתאי, ב-"המחשבה הערבית", טען שאצל חלק מהערבים והטורקים הומוסקסואליות יכולה להיות מוצדקת כהבעה של עמדת כוח. לדבריו, "האקט ההומוסקסואלי האקטיבי נחשב להכרזה על עליונותו הגברית האגרסיבית של אדם, כאשר קבלה של תפקיד ההומוסקסואל הפסיבי נחשב מבזה ולמביש מכיוון שהוא שם את הגבר או הצעיר בתפקיד כנוע ונשי".[30]

המעמד החוקי של הומוסקסואליות במדינות המוסלמיות

יחסים הומוסקסואלים הם עבירה ודינם עונש בכמה מדינות מוסלמיות כמו ערב הסעודית או ברפובליקות אסלאמיות כמו איראן. עונש המוות קיים כיום בערב הסעודית, איראן, מאוריטניה, צפון ניגריה, סודאן ותימן.[31][32] בעבר, עבירה זו דינה היה עונש מוות גם באפגאניסטאן תחת שלטון הטאליבאן, אבל הפך מעבירה שדינה מוות לעבירה שדינה קנס ומאסר.

המצב החוקי באיחוד האמירויות אינו ברור. במדינות מוסלמיות רבות כמו בחריין, קטאר, אלג'יריה והאיים המאלדיביים, הומוסקסואליות היא עבירה שדינה מאסר, קנס או ענישה גופנית. דבר זה הוביל למחלוקת בנוגע לקטאר, שתארח את משחקי גביע העולם בכדורגל בשנת 2022. ארגוני זכויות אדם הטילו ספק בזכות לארח את המשחקים, שניתנה ב-2010, לאור האפשרות שאוהדי כדורגל להט"בים ייכלאו. בתגובה התבדח ג'וזף בלאטר, נשיא פיפ"א ואמר שהם יצטרכו "להמנע מפעילות מינית" בזמן שהותם בקטאר. הוא משך הערה זו מאוחר יותר לאחר גינויים מארגוני זכויות אדם.[33]

בערב הסעודית, בה העונש המקסימלי על מעשים הומוסקסואליים היא הוצאה להורג פומבית, הממשלה תשתמש לרוב בעונשים פחותים כמו קנסות, מאסר והלקאה בשוט, אלא אם היא מרגישה שיחידים מנסים לערער את סמכותה של המדינה על ידי יצירתן של תנועות להט"ב.[34] איראן היא כנראה המדינה שמוציאה להורג את המספר הגדול ביותר של אזרחים בעקבות יחסים הומוסקסואליים. מאז המהפכה האסלאמית ב-1979, הממשלה האיראנית הוציאה להורג מעל 4,000 איש באשמה זו.[35]

במצרים, גברים הומוסקסואלים מחוץ לארון נשפטו תחת חוקי המוסר הציבורי הכלליים. מצד שני, הומוסקסואליות, למרות שאינה חוקית, מקובלת עד גבול מסוים בלבנון.

במדינות אחרות בעלות רוב מוסלמי, כמו אלבניה, טורקיה, ירדן, אינדונזיה ומאלי, יחסי מין בין שני אנשים בני אותו מין אינו אסור בחוק.

רוב ארגוני זכויות האדם הבינלאומיים, כמו משמר זכויות האדם ואמנסטי אינטרנשיונל, מגנים את החוקים שהופכים יחסים הומוסקסואלים בהסכמה בין בגירים לעבירה. מאז 1994, ועדת מועצת זכויות האדם של האו"ם קבע כי חוקים אלה מפרים את הזכות לפרטיות שמובטחת בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם והאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות. עם זאת, רוב המדינות המוסלמיות (מלבד טורקיה), מתעקשות כי חוקים אלה הם הכרחיים כדי לשמר את המוסר והמידות המוסלמיות. למרות זאת, בלבנון קיים מאמץ פנימי להפוך הומוסקסואליות לחוקית.[36]

קבלה תרבותית או עוינות

רוב המדינות בהן יש רוב מוסלמי הן לא מדינות ליברליות בכל הנוגע לסובלנות כלפי זכויות להט"ב. בחלק מהמדינות, כמו איראן, ערב הסעודית, פאקיסטן, סודאן, תימן, אפגאניסטאן, עיראק ומלזיה, ישנה עוינות מאוד גדולה בעקבות השפעה של הפוליטיקה והדת. מבין המדינות האלה, איראן נחשבת בעיני רבים לפחות סובלנית מהשאר. במקרה אחד שיצר מחלוקת בינלאומית, איראן הוציאה להורג את מחמוד אסגארי ועיאז מרהוני ב-19 ביולי, 2005, לאחר שהם הורשעו באונס של נער בן 13. קצת לאחר מכן, קבוצה בריטית טענה שהנערים הוצאו להורג על יחסים הומוסקסואלים בהסכמה ולא על אונס.

בעוד איראן הוציאה את ההומוסקסואליות מחוץ לחוק, ההוגים השיעים באיראן כדוגמת האייתוללה ח'ומייני, התירו לטרנסקסואלים לשנות את מינם כדי שיוכלו להיות במערכות יחסים הטרוסקסואליות. עמדה זו אושרה על ידי המנהיג העליון באיראן, אייתוללה עלי ח'אמנאי, והיא גם נתמכת על ידי כהני דת איראניים נוספים. המדינה מממנת חלק גדול מעלותם של ניתוחים לשינוי מין. למרות התמיכה שהם מקבלים ממנהיגים דתיים, החברה האיראנית סובלנית פחות לטרנסקסואלים.

בהודו, מדינה בעלת מיעוט מוסלמי גדול, הסמינר האסלאמי הגדול ביותר, דאר אלעלום דיובאנד, התנגד בנחישות למהלכים של הממשלה[37] לבטל ולהקל חוקים ארכאיים מתקופת הראג' הבריטי שאסרו על הומוסקסואליות.[38]

בכמה מדינות מוסלמיות חילוניות כמו אלבניה, אינדונזיה, טורקיה, קזחסטן, לבנון וכו', ישנן גישות יותר ליברליות.

בבריטניה, סקר של חברת גאלופ מצא שכמעט אף אחד מהמוסלמים במדינה אינו חושב שהומוסקסואליות היא "מקובלת מוסרית", בהשוואה ל-35% מהמוסלמים בצרפת. [39]

שונות מגדרית ואנשים טרנסג'נדרים

באסלאם, המונח מוח'נת'ון (مخنثون) שימש כדי לתאר אנשים בעלי שונות מגדרית, לרוב טרנסקסואליות מזכר לנקבה. המונח הזה, כמו גם המונח "סריס", אינם מופיעים בקוראן, אך מופיעים בחדית', דבריו של מוחמד, שהם בעלי מעמד שניוני לטקסט המרכזי. יתר על כן, באסלאם, ישנה מסורת של פיתוח ועידון של דוקטרינות דתיות מורחבות באמצעות למידה. הדוקטרינה הזאת מכילה, באופן מפתיע, פסקה חיובית כלפי טרנסג'נדרים, מפי הוגה הדעות ואוסף החדית'ים אלנוואווי:

Cquote2.svg מוח'נת' הוא אדם ("זכר") שנושא בתנועותיו, במראהו ובשפתו מאפיינים של אישה. ישנם שני סוגים: הראשון הוא זה שמאפיינים אלו אצלו מולדים, הוא לא השית אותם על עצמו, ולכן אין בו אשמה, אשם או בושה, כל עוד הוא לא מבצע מעשים (מגונים) או מנצל זאת לבצע כסף (זנות וכו'). הסוג השני מתנהג כמו אישה מתוך מטרות לא מוסריות והוא חוטא ונושא באשמה. Cquote1.svg

באיראן מתבצעים יותר ניתוחים לשינוי מין מבכל מדינה אחרת מלבד תאילנד. דבר זה נחשב ל"ריפוי" להומוסקסואליות, שדינה מוות בחוק האיראני. הממשלה אפילו מממנת עד חצי מעלות התהליך לאלה שזקוקים לסיוע כספי, והמין החדש מצוין גם בתעודת הלידה.[40]

Postscript-viewer-blue svg.png ערך מורחב – טרנסקסואליות באיראן

תנועות להט"ב באסלאם

כרזה במצעד גאווה בלונדון. בכרזה נאמר "ישנם מוסלמים גאים"

קרן "אל-פאתחה" הוא ארגון שמקדם את המטרות של הומואים, לסביות, ביסקסואלים/ות וטרנסג'נדרים/ות מוסלמים. הוא הוקם ב-1998 על ידי פייסל עלם, אמריקני ממוצא פקיסטני, והוא רשום כארגון ללא מטרות רווח בארצות הברית. הארגון היה זרוע של רשימת תפוצה בליסטסרב שקיבצה הומואים, לסביות ומתלבטים מוסלמים ממדינות שונות.[41] הקרן מקבלת ומתייחסת להומוסקסואליות כטבעית, ומתייחסת לפסוקים הרלוונטיים בקוראן כמיושנים בהקשר של החברה המודרנית, או מצביעה כי הקוראן מדבר נגד תאווה הומוסקסואלית, ולא מדבר על אהבה הומוסקסואלית. ב-2001, המוהאג'רון, ארגון בינלאומי שהוחרם ועכשיו אינו פעיל, שרצה לכונן ח'ליפות אסלאמית עולמית, הוציא פתווה שהכריזה שכל החברים באל-פאתחה כ"מורתד", כופרים, ודן אותם למוות. בגלל האיום, ובגלל שרובם באים מחברות שמרניות, הרבה מהחברים באתר של הקרן מעדיפים להישאר אנונימיים כדי להגן על הזהות שלהם וממשיכים מסורת של סודיות.[42] לאל-פאתחה יש 14 סניפים בארצות הברית, ומשרדים באנגליה, קנדה, ספרד, תורכיה ודרום אפריקה. בנוסף, אימאן (בערבית: ايمان, אמונה), קבוצת תמיכה חברתית ללהט"בים מוסלמים ומשפחותיהם, הוקם בבריטניה.[43] שתי הקבוצות הוקמו על ידי פעילים פקיסטניים. בבריטניה קיים גם פרויקט "ספראא" לנשים לסביות, ביסקסואליות וטרנסג'נדריות.

למרות שמדובר בדעת מיעוט, חלק מהמוסלמים, כמו הסופרת הלסבית ארשאד מאנג'י[44] והעורך האקדמי סקוט קוגל טוענים שהאסלאם לא מגנה הומוסקסואליות.[45] קוגל, יחד עם הוגת הדעות והסופרת ההודית רות ואניטה והסופר סלים קידאווי אפילו מציינים שלאסלאם הקדום יש היסטוריה עשירה של ספרות הומואירוטית.[46]

ישנם גם מספר מוסלמים קבוצות של הומואים-לשעבר (כלומר, אנשים שטוענים שהפכו מהומוסקסואלים באופן מוחלט להטרוסקסואלים באופן מוחלט[47]) שמטרתן לנסות להדריך הומוסקסואלים להטרוסקסואליות. קרן "StraightWay" בבריטניה היא ארגון של הומואים לשעבר שעובד עם הומואים שרוצים לחסל את משיכתם לבני מינם.[48] אל-תובה (التوبة, הכפרה) הוא ארגון אינטרנטי של הומואים לשעבר.[49]

תנועות להט"ב ערביות בישראל וברשות הפלסטינית

בישראל וברשות הפלסטינית פועלים שני ארגוני להט"ב העובדים עם אוכלוסייה פלסטינית. הראשון, אלקווס (القوس, "הקשת")[50]הוקם כקבוצה במסגרת הבית הפתוח לגאווה ולסובלנות בירושלים, והפך לארגון עצמאי בשנת 2008. מטרתו של הארגון היא ליצור שינוי בחברה הפלסטינית כדי שתקבל את הלהט"ב בתוכה. קדם לו אסוואת (أصوات, קולות) [51], ארגון לנשים פלסטיניות לסביות, ביסקסואליות, טרנסג'נדריות, אינטרסקס, קוויריות ומתלבטות, הפועל מחיפה.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Homosexuality and Lesbianism: Sexual Perversions Fatwa on Homosexuality from IslamOnline.net
  2. ^ ILGA: Lesbian and Gay Rights in the World (2009).
  3. ^ (August 2005) Rough Guide to South East Asia: Third Edition. Rough Guides Ltd. 
  4. ^ Jim Wafer, "Muhammad and Male Homosexuality" (in Stephen O. Murray, Will Roscoe, Islamic Homosexualities: Culture, History and Literature," New York University Press, 1997)p.87. Books.google.com.au. Retrieved on 2010-07-24. 
  5. ^ Seyyed Hossein Nasr, Qur'an, Encyclopedia Britannica Online
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Wayne Dynes, Encyclopaedia of Homosexuality, New York, 1990
  7. ^ Jim Wafer, "Muhammad and Male Homosexuality" (in Stephen O. Murray, Will Roscoe, Islamic Homosexualities: Culture, History and Literature," New York University Press, 1997)p.88. Books.google.com.au. Retrieved on 2010-07-24. 
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 8.5 Ed. C. Bosworth, E. van Donzel, The Encyclopaedia of Islam, Leiden, 1983
  9. ^ Jim Wafer, "Muhammad and Male Homosexuality" (in Stephen O. Murray, Will Roscoe, Islamic Homosexualities: Culture, History and Literature," New York University Press, 1997)p.89. Books.google.com.au. Retrieved on 2010-07-24. 
  10. ^ Jim Wafer, "Muhammad and Male Homosexuality" (in Stephen O. Murray, Will Roscoe, Islamic Homosexualities: Culture, History and Literature," New York University Press, 1997)p.89-90. Books.google.com.au. Retrieved on 2010-07-24. 
  11. ^ Tafseer Ibn Katheer, 1/463
  12. ^ Why does Islam forbid lesbianism and homosexuality?, Fatwa No. 10050, IslamQA
  13. ^ Ibn al-Qayyim. al-Jawaab al-Kaafi. 
  14. ^ How to Give Up Homosexuality by Ahmad Kutty
  15. ^ Nadia El-Awady, Islamic Stance on Homosexuality, originally from IslamOnline.
  16. ^ Nadia El-Awady, Diseases Related To Homosexuality, originally from IslamOnline.
  17. ^ Nadia El-Awady, Homosexuality in a Changing World: Are We Being Misinformed?, originally from IslamOnline.
  18. ^ UK Fatwa for 'gay Jesus' writer October 29, 1999, BBC News
  19. ^ Duran, K. (1993) "Homosexuality in Islam" p. 184. Cited in: Kligerman (2007) p. 54
  20. ^ Threats to Behead Homosexuals: Shari`ah or Politics? by Mohamed El-Moctar El-Shinqiti, IslamOnline.net
  21. ^ Ibid.
  22. ^ Kinross, The Ottoman Centuries, pp. 115-16
  23. ^ History of the Ottoman Empire - Mohamed Farid Bey
  24. ^ Encyclopedia of Islam and the Muslim World, MacMillan Reference USA, 2004, p.316
  25. ^ Murray and Roscoe, 1997, p. 90
  26. ^ 26.0 26.1 Arno Schmitt, Jehoeda Sofer, "Sexuality and Eroticism among Males in Muslim Societies" (The Haworth Press, 1992) p.8. Books.google.com.au. Retrieved on 2010-07-24. 
  27. ^ Andreas Eppink, "Moroccan Boys and Sex," in Arno Schmitt, Jehoeda Sofer, "Sexuality and Eroticism among Males in Muslim Societies" (The Haworth Press, 1992) p.36
  28. ^ See Stephen O. Murray, Will Roscoe, Islamic Homosexualities: Culture, History and Literature" (New York University Press, 1997). Books.google.com.au. Retrieved on 2010-07-24. 
  29. ^ Paedophilia 'culturally accepted in south Afghanistan', Telegraph
  30. ^ Patai, The Arab Mind, p. 33
  31. ^ 7 countries still put people to death for same-sex acts. ILGA. Retrieved on 2010-07-24.
  32. ^ Homosexuality and Islam. ReligionFacts (2005-07-19). Retrieved on 2010-07-24.
  33. ^ Fifa boss Sepp Blatter sorry for Qatar 'gay' remarks, BBC
  34. ^ Is Beheading Really the Punishment for Homosexuality in Saudi Arabia?. Sodomylaws.org. Retrieved on 2010-07-24.
  35. ^ Homosexuality and Religion.
  36. ^ Helem. Helem. Retrieved on 2010-07-24.
  37. ^ India to repeal anti-gay law as second Gay Pride is held, The Times
  38. ^ After Deoband, other Muslim leaders condemn homosexuality, Times of India
  39. ^ http://www.guardian.co.uk/uk/2009/may/07/muslims-britain-france-germany-homosexuality
  40. ^ Barford, Vanessa (2008-02-25). "Iran's 'diagnosed transsexuals'", BBC News. Retrieved on 2010-07-24. 
  41. ^ "Cyber Mecca," The Advocate, March 14, 2000
  42. ^ Tim Herbert, "Queer chronicles", Weekend Australian, October 7, 2006, Qld Review Edition.
  43. ^ Home. Imaan.org.uk. Retrieved on 2010-07-24.
  44. ^ Irshad Manji blog and official website » "Do homosexual Muslims deserve happiness?"
  45. ^ Progressive Scottish Muslims: Scott Kugle: Homosexuality in Islam Critical Reflection on Gay, Lesbian, and Transgender Muslims
  46. ^ Queer India: Gay historians: Ruth Vanita and Saleem Kidwai
  47. ^ Throckmorton, Warren (June 2002). "Initial empirical and clinical findings concerning the change process for ex-gays". Professional Psychology: Research and Practice 33: 242–248. American Psychological Association. doi:10.1037/0735-7028.33.3.242. 
  48. ^ The StraightWay Foundation. Retrieved 2007-04-06.
  49. ^ Al-Tawbah. Al-tawbah.faithweb.com. Retrieved on 2010-07-24.
  50. ^ Alqaws. Alqaws. Retrieved on 2011-03-15.
  51. ^ Aswat - Palestinian Lesbian Women. Aswat - Palestinian Lesbian Women. Retrieved on 2011-03-15.
אוחזר מתוך "https://www.wikisex.co.il/w/index.php?title=להט%22ב_ואסלאם&oldid=7733"