טהרת המשפחה

טהרת המשפחה הוא מונח יהודי המתייחס למכלול הדינים והלכות ההרחקה שמחייבת התורה במצבים שונים גבר ואישה יהודים במערכת יחסים זוגית. עיקר הימים בהם אסורה האישה לבעלה הם ימי הווסת של האישה שאז היא מכונה נידה, ואיסור כר] חל על קיום יחסי אישות עמה בימים אלה.

משך הזמן בו האישה נאסרת לבעלה ודינים שונים של ההרחקות ביניהם משתנים ממקרה למקרה, אך באופן כללי בכל המקרים הללו הבעל והאישה נאסרים, והאישה צריכה לעבור תהליך של טהרה. על אף שנידה היא רק אחת מצורות ההרחקה שבין בעל לאשתו, המקורות ההלכתיים מכנים את כל ההלכות הנוגעות להרחקות אלו הלכות נידה. וכן, כל אישה האסורה על בעלה, אף מסיבה אחרת, מכונה נידה.

להרחקה בימי הנידה נוספה במרוצת הדורות משמעות רעיונית רחבה בתחום המחשבה היהודית-תורנית. ראשית, נטען שההרחקה מבטאת את החשיבות של פיתוח חיי הרוח בזוגיותם של איש ואשתו. האיסור לקיים יחסי אישות ולגעת זה בזו מחייב את בני הזוג להמיר את המגע הגופני בקשר מילולי. שנית, ההרחקה יוצרת מפגש מחודש של בני הזוג מדי חודש. בכל חודש ישנם ימים של השהיה, ציפייה, התאפקות והתגברות על היצר, ובכל חודש בני הזוג נפגשים מחדש - כמו ביום החתונה - ומממשים מחדש את אהבתם.

מצבים הדורשים הרחקה

על פי ההלכה ישנם מקרים שונים בהם על הבעל והאישה להתרחק זה מזה ואסורים בקיום יחסי אישות ובצורות קירבה נוספות עד שתסיים האישה את תהליך הטהרה. בחלק ממקרים אלה האיסור הוא מן התורה, ובחלק מן המקרים – מדרבנן.

דאורייתא

נידה וזבה

ערכים מורחבים – נידה, זבה

נידה היא ההרחקה המתבקשת לפי ההלכה בזמן הוסת, והיא המקרה השכיח ביותר בענייני טהרת המשפחה. נידה היא אישה לאחר קבלת הווסת, וזבה היא אישה שזבה דם שלא בזמן הווסת, לפני שסיימו את תהליך הטהרה. בתורה מופיע ציווי מפורש להתרחק מהאישה בימי נידתה כחלק מרצף איסורי העריות, בספר ויקרא פרק י"ח פסוק י"ט: "ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה". עונשו של אדם שבא על אישה נידה במזיד הוא כרת. לגבי דין זה אין הוולד נחשב ממזר כמו יתר חייבי כריתות, משום שאשה זו מותרת לבעלה תמיד ואסורה רק בזמן נדותה.

פרישה סמוך לווסת

ערך מורחב – פרישה סמוך לווסת

עניין נוסף המוגדר בהלכות טהרת המשפחה, הוא החובה ההלכתית המוטלת על בני זוג להימנע מקיום יחסי אישות במועד בו צפוי להגיע הווסת של האישה. על פי הלכה זו על בני הזוג לבדוק מתי עשוי לחול הווסת הבא של האישה, לפי כללים הלכתיים המשתנים מאישה לאישה, וביום זה או בלילה זה עליהם להימנע מקיום יחסי אישות. על פי רוב הדעות, הלכה זו היא תקנת חכמים הנסמכת על פסוק בתורה. טעם החיוב הוא כדי למנוע מצב בו החל הדימום ללא ידיעת בני הזוג. כמו כן, הוסיפו חכמים, כי בעת זו על האישה לבדוק את עצמה (בצורה דומה לבדיקת הפסק טהרה) ולוודא שלא התחיל הווסת. בסוף אותו יום או אותו לילה, אם לא מצאה דם, יכולים בני הזוג לחזור ולקיים יחסי אישות. קיום הלכה זו מצריך ידיעת פרטים הלכתיים רבים, מעקב תמידי אחר הווסת של האישה ולפעמים גם שאלת חכם.

יולדת

יולדת היא מי שילדה תינוק או הפילה עובר, והיא אסורה לבעלה, גם אם לא ראתה דם. מן התורה, האשה אסורה לבעלה במשך שבעה ימים כאשר הוולד הוא זכר, ובמשך ארבעה עשר יום כאשר הוולד הוא נקבה.

	וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר, וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, כִּימֵי נִדַּת דְּו‍ֹתָהּ תִּטְמָא. וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה, בְּכָל-קֹדֶשׁ לֹא-תִגָּע וְאֶל-הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא עַד-מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ. וְאִם-נְקֵבָה תֵלֵד, וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ, וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל-דְּמֵי טָהֳרָה.
– ויקרא, פרק י"ב, פסוקים א'-ה'

לאחר מכן, למשך תקופה מסוימת, היא מותרת לבעלה אפילו תראה דם; אולם חכמים קבעו שכל עוד היא רואה דם – היא אסורה לבעלה.

דרבנן

דם בתולים

אישה בתולה שקיימה יחסי אישות בפעם הראשונה, נאסרת לבעלה מיד. גם בפעמים הבאות, אם תראה שוב דם היוצא מקרום הבתולים תיאסר.

רואה כתם

אישה שמצאה כתם דם על בגדה או במקום אחר, כאשר ברור שהדם הגיע ממקורה, ואי אפשר לתלות את הדם בגורם אחר (כגון דם של חרק מת, או דם של פצע).

דינים הנהוגים בזמן ההרחקה

מהפסוק "ואל אישה בנידת טמאתה לא תקרב לגלות ערוותה", למדו חז"ל שלא רק אסור לאיש ולאשתו לקיים יחסי אישות בזמן שהאישה נידה, אלא גם אסור לגבר לגעת באישה נידה, נגיעה של חיבה. יש מחלוקת האם איסור זה הוא איסור מהתורה או מדרבנן. כן בתורה כתוב במפורש כי מגע בין הגבר לאישה בזמן הנידה מטמא את הגבר:

	וְאִשָּׁה כִּי-תִהְיֶה זָבָה, דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ, שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ וְכָל-הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד-הָעָרֶב. וְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו בְּנִדָּתָהּ יִטְמָא, וְכֹל אֲשֶׁר-תֵּשֵׁב עָלָיו יִטְמָא. וְכָל-הַנֹּגֵעַ בְּמִשְׁכָּבָהּ, יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב. וְכָל-הַנֹּגֵעַ בְּכָל-כְּלִי אֲשֶׁר-תֵּשֵׁב עָלָיו, יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב. וְאִם עַל-הַמִּשְׁכָּב הוּא, אוֹ עַל-הַכְּלִי אֲשֶׁר-הִוא יֹשֶׁבֶת-עָלָיו, בְּנָגְעוֹ-בוֹ יִטְמָא עַד-הָעָרֶב. וְאִם שָׁכֹב יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ, וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו, וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים, וְכָל-הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר-יִשְׁכַּב עָלָיו יִטְמָא.
– ויקרא, פרק ט"ו, פסוקים י"ט-כ"ד

לאורך הדורות, הפוסקים הוסיפו סייגים בדמות הרחקות בין האישה לבעלה, כדי למנוע מהזוג לעבור על איסורי התורה.

מדין הגמרא

נוסף לאיסור קיום יחסי מין בזמן הנידות, נזכרו בתלמוד עוד חמשה דיני הרחקות בין הבעל לאשתו: איסור נגיעה, איסור אכילה על שולחן אחד בלי סימן היכר, ושלושה דברים שאסור לאישה לעשות עבור בעלה: הצעת המיטה, מזיגת הכוס ורחיצת פניו ורגליו של הבעל. איסור הנגיעה הוא מן התורה לדעת כמה ראשונים, ושאר האיסורים הם מדברי חכמים, כיון שהם מסמלים קירבה יתירה.

מדין הראשונים

בתקופת הראשונים נוספו איסורים נוספים, והם:

• מסירת חפץ מיד ליד.
• שתיית שיריים.
• שכיבת הבעל על מיטתה של האשה.
• ישיבה על ספסל אחד. איסור זה נוהגים האשכנזים בלבד.
• נגיעת המיטות. למימוש איסור זה נהוג שלכל אחד מבני הזוג מיטה משלו, כך שניתן להצמיד את המיטות כשאישה אינה נידה, ולהרחיקן כשהאישה נידה.
• הסתכלות באיברים בגוף האישה שבדרך כלל מכוסים בבגדים.
• נגיעה בבגדי אשתו כשהיא לבושה בהם.

מדיני האחרונים

האחרונים הוסיפו הרחקות נוספות בין האיש לאשתו הנידה, חלקן שנויות במחלוקת. הנה כמה מהאיסורים שהוצעו:

• מגע בגדי בני הזוג זה בזה.
• נשיקת תינוק המוחזק על ידי הנידה.
• הדלקת סיגריה מנר שבידיה.
• שלא יקראו בספר אחד.
• שלא תישן האשה במיטתו של הבעל.
• לא לשמוע את אשתו מזמרת.
• שלא להריח בשמים שעל גופה.
• שלא יציע הבעל את מיטת אשתו בפניה.

סדר טהרה

מקווה טהרה. לאחר טבילת האישה במקווה, בני הזוג שוב מותרים זה לזו.

תהליך הטהרה של אישה שנטמאה ונאסרה לבעלה דומה בכל המקרים בהם נאסרה, אך ישנם שינויים קלים ממקרה למקרה.

1. פולטת שכבת זרע – לפני תהליך הטהרה, על האישה להמתין עד אשר יעברו ימי פולטת שכבת זרע. כלומר, עליה להמתין שלושה ימים מלאים, שהם ארבעה ימים בפועל (ולחלק מהדעות חמישה ואף שישה) מאז הפעם האחרונה בה קיימה יחסי אישות, עד שתוכל להתחיל את תהליך הטהרה (יש הסוברים כי את הימים הללו מונים משעה שנאסרה ולא משעת קיום יחסי האישות האחרונה).
2. הפסק טהרה – השלב הראשון של תהליך הטהרה נועד לוודא שהדימום פסק לחלוטין. על האישה להחדיר בד לבן נקי לפתח הנרתיק ולוודא כי הוא נקי מדימום.
3. שבעה נקיים – לאחר שהאישה וידאה שהדימום פסק, עליה להמתין שבעה ימים בהם היא מוודאת כי אין המשך לדימום והיא אכן "נקייה". בימים אלה עליה ללבוש בגדים תחתונים לבנים ולבדוק שאין דם בנרתיק שלה באמצעות בד לבן פעמיים ביום.
4. טבילה – השלב האחרון בתהליך הטהרה הוא הטבילה. לאחר שהאישה וידאה כי הדימום פסק לחלוטין ואף ספרה שבעה ימים נקיים, עליה להכין את עצמה לטבילה. הטבילה כשרה רק אם אין דברים החוצצים בין הגוף לבין מי המקווה, ולכן מתבצע תהליך של רחצה, בדיקה, והסרת חציצות שונות מהגוף, המכונה בספרות ההלכתית בשם חפיפה. לאחר ההכנה, עליה לטבול במקווה טהרה ובכך היא נטהרת. האישה מברכת על טבילה זו: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על הטבילה".

צניעות בקיום יחסי אישות

ערך מורחב – יחסי אישות

כחלק מהלכות טהרת המשפחה מונה ההלכה מקרים ומצבים שונים בהם אסור לאדם לקיים יחסי אישות עם אשתו אף שהיא אינה אסורה עליו מצד עצמה. לדוגמה, התורה אוסרת לקיים יחסי אישות ביום הכיפורים, וחכמים הוסיפו אף את תשעה באב. כמו כן, מובא בהלכה שלא ראוי לקיים יחסי אישות בזמן שהאיש והאישה אינם שלמים בדעתם ובאהבתם מצבים אלו מכונים בני תשע מידות.

ההלכה מפרטת דינים נוספים על קיום יחסי האישות כגון: איסור לקיים יחסי אישות באור, איסור לבעל לנשק את הפות של אשתו ועוד.

קשיים הנובעים מדיני טהרת המשפחה

• עקרות הלכתית - מקרי עקרות שאינם ביולוגיים אלא נובעים מכך שהביוץ חל לפני הטבילה.
• הרחקה לאחר לידה. בחברה המודרנית, בה לא תמיד זמינה לאשה היולדת תמיכת נשות המשפחה המורחבת, היותה נידה תקופה ממושכת לאחר הלידה מונעת ממנה תמיכה פיזית של בעלה.
• התמודדות של בני זוג בהם אחד שומר מצוות והשני איננו שומר מצוות. שמירת טהרת המשפחה אצל זוגות בהם רק אחד מבני הזוג שומר מצוות, עשויה במקרים מסוימים להיות נושא רגיש וקשה עבור זוגות אלו.

קישורים חיצוניים

• טהרת המשפחה, מאת הרב מישאל דהאן זצוק"ל, באתר ישיבה
• טהרת המשפחה קסם הזוגיות באתר הידברות
• טהרת המשפחה - הדרך לאושר ובריאות באתר המועצה הדתית ת"א-יפו
• מאמרים בנושא טהרת המשפחה באתר דעת
• טהרת המשפחה - על הלכות נדה בקצרה, תרצ"ז, תורגם על יד ועד טהרת המשפחה בברוקלין
• בית הוראה - מענה מהיר לשאלות בהלכות טהרת המשפחה, באתר ישיבה
• טוהר ראשון, מידע מקיף בנושא טהרת המשפחה
• המרכז הארצי למען טהרת המשפחה בארץ ישראל