שבע ברכות

שבע ברכות (מכונות גם ברכות נישואים או ברכת חתנים) הן ברכות הנאמרות בטקס הנישואין היהודי וכן במשך "שבעת ימי המשתה" שלאחר החתונה. הברכות נאמרות בסיום הסעודה, לאחר ברכת המזון.

שבעת ימי המשתה הם שבעה ימים לאחר החתונה, שבהם נהוג לערוך בכל יום סעודה חגיגית בביתם של קרובי משפחה וחברים קרובים של החתן והכלה. מכיוון שסעודות אלו מסתיימות באמירת "שבע ברכות", נהוג לכנות את הסעודות עצמן "שבע ברכות".

נוסח הברכות

	# בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר הָאָדָם. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה ה', יוֹצֵר הָאָדָם. שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל עֲקָרָה, בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ. שַׂמֵחַ תִּשַׁמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים, כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה רִנָּה דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת. מְהֵרָה ה' אֱלֹהֵינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם, וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ חָתָן עִם הַכַּלָּה.

פרטי הלכות

תחת החופה מקדימים את ברכת היין ("בורא פרי הגפן") לשאר 6 הברכות, והן נאמרות על כוס היין. בסדר הברכות שבסוף הסעודה מקדימים לברך על כוס נפרדת את 6 הברכות, ואחר כך מברך המזמן את ברכת היין על הכוס שעליה זימנו, שהיא עצמה מהווה את סיום ברכת המזון. בקרב יוצאי מרוקו, מקדימים תמיד את ברכת היין, וכל שבע הברכות נאמרות על כוס אחת כמו תחת החופה.

הברכות נאמרות על כוס יין, ונוהגים לחלק את הברכות בין מכובדים שונים בקהל.

לשם אמירת הברכות יש צורך במניין. לפחות אחד מן המשתתפים צריך להיות אורח חדש שלא השתתף בסעודת "שבע ברכות" של הימים הקודמים או בחתונה. כמו כן, הוא צריך להיות מספיק חשוב ש"מרבים בשבילו בסעודה", בהלכה מוגדר אדם כזה כ"פנים חדשות". ב"שבע ברכות" הנערכים בשבת אין צורך ב"פנים חדשות" כיוון שהשבת עצמה מהווה מעין אורח חדש שמרבים בשבילו בסעודה וממילא "פנים חדשות".

בעבר כל הסעודות של שבעת ימי המשתה נערכו בבית החתנים ואמירת שבע ברכות הוגבלה לשם, אבל בימינו מנהג האשכנזים וחלק מהספרדים (מצפון אפריקה) לברכם גם בסעודה הנערכת בבית של אחרים.

כאשר אין "פנים חדשות" ולמנהג הספרדים (מעדות המזרח) בכל סעודת מצווה במניין שאיננו בבית החתנים מברכים רק את ברכת "בורא פרי הגפן" וברכת "אשר ברא".

מקורם של הלכות שבע הברכות, הוא בתלמוד במסכת כתובות.

קישורים חיצוניים

• שבע ברכות, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
• אליעזר מלמד, ‏שבע ברכות, באתר ישיבה
• ברכת חתנים וברכת אבלים, מאמר העוסק בהשתלשלות 'שבע ברכות'. מחברים: מרדכי סבתו ומנחם כץ.