איסור ייחוד

מתוך ויקיסקס
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בהלכה היהודית, איסור ייחוד קובע שאסור לגבר ואישה לשהות יחד במקום סגור (או במקום שאנשים אינם מגיעים לשם), אלא אם כן הם נשואים זה לזו או שהאישה היא קרובת משפחתה (כמו אם, בת, אחות וכדומה). מקור האיסור הוא משום דרכי צניעות, לבל יגיעו השניים לקירבה יתירה, ולעשיית איסורים.

מקור האיסור

מקורו של האיסור בתורה בדומה לשמירת נגיעה הוא בהרחקה מעריות: קרובות, אשת איש ונידה. לא קיים מקור ברור לאיסור בתורה, אך חז"ל מצאו לו רמז בפסוק "כי יסיתך אחיך בן אמך" (דברים י"ג). הרמב"ם מציין שהאיסור עבר בקבלה, אף שאין פסוק מפורש שאפשר לתלות בו את האיסור. קיימת מחלוקת בין מפרשי הרמב"ם, האם האיסור לפיו דאורייתא או דרבנן. לעומת זאת הרשב"א והחוות יאיר סברו כי מדובר באיסור תורה.

על פי חז"ל דוד המלך ובית דינו הרחיבו את איסור ייחוד גם לייחוד עם אישה פנויה, בעקבות מעשה אמנון ותמר [1]. בתקופה מאוחרת יותר בית דינם של הלל ושמאי הרחיב שוב את האיסור וגזר גם על ייחוד של גויים. [2]

הלכה למעשה חלק מהמקרים של ייחוד יהיו מדרבנן כמו למשל ייחוד בין קטנה (מתחת לגיל 12) לבין גבר, ובין גבר ושתי נשים, וחלק מהמקרים יהיו מהתורה, כמו במקרה של ייחוד בין גבר לבוגרת נשואה או נידה.

דיני ייחוד

האיסור חל רק במקרה שבו יש במקום רק גבר אחד (אם יש עוד גברים, אך הם נחשבים כפרוצים, הם לא נחשבים לספירה והאיסור עדיין קיים), למעט מקרה שבו הגבר נמצא עם אשה שבעלה באותה עיר. אם אשתו בין הנוכחות אין איסור ייחוד. גם במקום שיש בו הרבה גברים ונשים ביחד לא קיים איסור ייחוד.

האיסור חל רק במקום שבו אין סיכוי שפתאום יבוא עוד אדם.

אין איסור להתייחד עם קרובים מדרגה ראשונה (אב, אם, אח, אחות), כיוון שלא חשודים עליהם. בכל מקרה אין איסור על בעל ואשה להתייחד אף שאשתו נידה ואסורה עליו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים