פורטל:מיניות

עריכהפורטל מיניות

המיניות עוסקת ביצר וברגשות המיניים של האדם, ולעיתים גם באלה של בעלי חיים. פורטל מיניות עוסק במשמעות הרחבה של המונח אצל בני האדם, החל מהצד הביולוגי והרפואי, דרך ההיבטים התרבותיים והאמנותיים, ועד הפן המוסרי, האתי והחוקי. הפורטל מציג מונחים מרכזיים בכל אחד מתחומי המשנה והוא מהווה שער לכל המעוניין לקרוא ולהשכיל בנושא. ההסברים המובאים בפורטל מתומצתים ומרוכזים על מנת לאפשר לכם, הקוראים, לטעום קצת מהערכים שעשויים לעניין אתכם. לחצו על הקישורים בפורטל על מנת להגיע למידע מורחב ומעניין לא פחות! מערכת הרבייה • מונחים רפואיים אחרים • מחלות מין • זהות מינית • היריון ולידה • אמצעי מניעה • יחסי מין • חוק ומשפט • מיניות בתרבות ובאמנות • מיניות בראי הדת

עריכהערך נבחר

בספר שמואל ב' מתואר מעשה דוד ובת שבע: כיצד התהלך דוד המלך על גג ביתו, ראה את בת שבע, אשת אוריה החתי, אחד מבכירי צבאו, מתרחצת וחשק בה. כיצד סובב דוד את מותו של אוריה כדי לקחת את בת שבע לאישה, אחר שהרתה לו. ומה היה עונשו של דוד על מעשה זה, כפי שניתן לו מפיו של נתן הנביא. מעשה דוד ובת שבע התרחש בעת שצבא ישראל צר על עמון. ניתן להסיק מהכרונולוגיה המקראית שבאותה עת היה דוד בערך בן 47. דוד נותר בירושלים ולא התלווה לצבאו. מעשה הנחשב לחטא שלפי הפרשנים הוביל לחטאים שבאו לאחר מכן. בעודו מסתובב על גג ארמונו חזה דוד באישה "טובת מראה מאוד" רוחצת. הוא בירר זהותה ונאמר לו שהיא בת שבע, אשתו של אוריה החתי, שהיה אחד משלושים ושבעת גיבורי דוד (שמואל ב' כ"ב). דוד שלח שליחים להביא את בת שבע ושכב עימה. כעבור זמן שלחה בת שבע אל דוד את ההודעה כי היא הרה. תגובתו המיידית של דוד הייתה ניסיון לחפות על מעשה החטא שהיה מעורב בו: על פי התורה ומנהגי העולם הקדום, האישה הנואפת והגבר אשר נאף עימה – שניהם נידונים למיתה. דוד קרא לאוריה משדה הקרב במטרה שיבוא לביתו וישכב עם אשתו, כדי שיחשוב כי אשתו נכנסה להריון ממנו ולא יחשוד בדבר. אולם אוריה שיבש את התוכנית. הוא נשכב בפתח בית המלך, סירב להתכבד בסעודה שהכין לו המלך וסירב לסור לביתו: "הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות ואדני יואב ועבדי אדוני על פני השדה חונים, ואני אבוא אל ביתי לאכול ולשתות ולשכב עם אשתי?! חייך וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה!". גם כאשר דוד מנסה לשכרו, אין תוכניתו מצליחה. אוריה אינו פונה אל ביתו ואל יצוע אשתו. לערך המלא • לערכים נוספים

עריכהתמונה נבחרת

חמשת שלבי טאנר בהתפתחות הפיזיולוגית אצל גברים. בתיאור מצוין אורך ונפח אשך ממוצע (בסנטימטרים ובמיליליטרים, בהתאמה). לתמונות נוספות

עריכההידעת?

לקטעי "הידעת?" נוספים

עריכהערכים מומלצים

עריכהקדימה, לעבודה!

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

• מה שווה דף בקשת ערך אם לא מתייחסים אליו?
• ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם. ראו מידע נוסף בדף המרכז.

עריכהמערכת הרבייה

מערכת הרבייה של הגבר
מערכת הרבייה הגברית אחראית על הבשלת ואחסנת תאי הזרע בכיס האשכים. האשכים מייצרים ומפרישים את הורמון המין הזכרי (שהוא טסטוסטרון). נוזל הזרע מיוצר על ידי שלפוחית הזרע ובלוטת הערמונית. דרך צינור הזרע עוברים תאי הזרע מהאשכים אל השופכה. בעת השפיכה נפלט הזרע מפתח השופכה בעטרת הפין.
(לחצו על התמונה או המילים בתמונה כדי להגיע לערכים הרלוונטים)

מערכת הרבייה של האישה
מערכת הרבייה הנשית אחראית על יצירת והשבלתה תאי הביצה. השחלות מייצרות ומפרישות את הורמוני המין הנקביים (שהם אסטרוגן ופרוגסטרון). דרך החצוצרה מובלות הביציות אל חלל הרחם. הרחם מותאם לקליטת תא ביצה מופרה ולהתפתחות העובר. צוואר הרחם הוא שריר טבעתי המקשר בין הרחם והנרתיק. הנרתיק הוא צינור שרירי המכיל ריר חומצתי שמונע זיהומים. את הנרתיק מכסות השפתיים הפנימיות והחיצוניות אשר יחד עם ההדגדגן, פתח צינור השופכה ופתח הנרתיק, נקראים פות.
(לחצו על התמונה או המילים בתמונה כדי להגיע לערכים הרלוונטים)

עריכהמונחים רפואיים ופסיכולוגיים אחרים

התבגרות והתבגרות מינית התבגרות היא שלב ביניים בהתפתחותו של אדם בין הילדות לבגרות, והיא מתבטאת בהבשלת מערכת הרבייה ובשינויים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים. במסגרת ההתבגרות המינית, בסביבות גיל 12, אצל נערים גדלים האשכים המביאה לעלייה ברמת הטסטוסטרון ולגדילת הפין וכיס האשכים. יצר המין מתגבר ונערים חווים זקפות ואורגזמות. שפיכה הופכת לאפשרית בשלב מוקדם יחסית של ההתבגרות. פליטת זרע יכולה להתרחש כתוצאה מיחסי מין או מאוננות או באופן ספונטני במהלך השינה (קרי לילה). שער הערווה מופיע בגוף הנער זמן קצר לאחר שאברי המין שלו מתחילים לגדול. שער הפנים והגוף מתחיל אף הוא לצמוח ולהפוך לעבה יותר באופן הדרגתי, החל משער בית השחי, שפם ופאות לחיים, וכן גם יתר אזור הזקן. השיער בידיים, רגליים, חזה, בטן וגב צומח בהדרגתיות רבה יותר. קול המתבגר "נשבר", נופל אוקטבה אחת והופך לעמוק יותר. בשלבים המאוחרים יותר מתפתחים העצמות והשרירים. פצעי בגרות מופיעים במהלך גיל ההתבגרות ולעתים גם אחריו. אצל נערות, השדיים מתחילים לצמוח כבר בסביבות גיל 10.5. שער הערווה מתחיל לצמוח זמן קצר לאחר מכן. דופן הנרתיק הופך לעבה יותר וצבעו ורוד יותר (לעומת אדום קודם לכן). בהמשך גדלים גם הרחם והשחלות. תחילת הווסת כשנתיים לאחר שהשדיים מתחילים לצמוח. בתחילה הווסת אינה חודשית. רקמות שומן מתפתחים במידה רבת יותר אצל המתבגרת לעומת המתבגר, בעיקר באזור החזה, הירכיים, העכוז, הגפיים העליונות והחיק. פצעי בגרות מופיעים במהלך גיל ההתבגרות ולעתים גם אחריו. קרום בתולים קרום רירי המקיף או מכסה לחלוטין את פתח הנרתיק. לקרום אין שימוש אנטומי או תפקודי ידוע, אך בחברות מסורתיות ואחרות יש לו חשיבות תרבותית, חברתית וכלכלית. קרום הבתולים עשוי להקרע מסיבות שונות, כגון החדרת חפץ זר לנרתיק (למשל טמפון), קיום יחסי מין ולעתים אף ממאמץ יתר. אורגזמה פורקן מיני שמתרחש אצל גברים ונשים. אורגזמה יכולה להתרחש במהלך קיום יחסי מין, במהלך אוננות ואצל גברים גם בזמן השינה (קרי לילה). האורגזמה מלווה בדרך כלל בתחושת עונג והנאה. אצל הזכר, האורגזמה מלווה בדרך כלל בפליטת זרע (בתהליך המכונה שפיכה). בזמן יחסי מין, תאי זרע אלו מגיעים לחצוצרה בגוף האישה. האורגזמה מלווה בדרך כלל בתחושת עונג והנאה. אצל הגבר העצבים הממוקמים בפין מהווים את מנגנון הגירוי העיקרי, ואילו אצל האישה אלו הם העצבים בדגדגן. אצל גברים קיים מרווח זמן מינימלי (בין דקות ספורות לשעות אחדות) בין שתי אורגזמות רצופות ("תקופת חוסר תגובה‏"). נשים, לעומת זאת, יכולות לחוות מספר אורגזמות ברצף. החשק המיני יורד בדרך כלל לאחר האורגזמה. קרי לילה פליטת נוזל זרע (שפיכה) לא רצונית במהלך השינה. נקודת ג'י על פי הסברה הרווחת, מדובר באזור קטן בדופן הבטנית של הנרתיק אשר גירויו מסב הנאה ואורגזמה רבת עוצמה, העשוייה להיות מלווה בשפיכה נשית. וסת תהליך פיזיולוגי-הורמונלי המתרחש באופן מחזורי בגוף האישה. מחזור אחד מכונה "המחזור החודשי", אם כי אורכו עשוי לנוע בין 21 ל-40 ימים. במהלך המחזור, גוף האישה משחרר ביצית, בתהליך הקרוי ביוץ (יציאת ביצית בשלה מהשחלה), ובמקביל, רירית הרחם מתעבה. בהיעדר תאי זרע, הביצית אינה מופרית והרחם משיל את הרירית, והפרשתה דרך הנרתיק עם נוזלים דמיים אחרים מכונה וסת. הדימום, הנמשך בין יומיים לשבעה ימים, מעיד על כך שההריון לא התממש.

הזדקנות מערכת הרבייה ככל שהגבר מזדקן, הוא מייצר פחות טסטוסטרון החל מסביבות גיל ארבעים, אך עדיין מסוגל להפרות ביצית גם בגיל מבוגר מאוד. אצל האישה המצב שונה - מערכת הרבייה שלה מתנוונת ובדרך כלל כבר בסביבות גיל חמישים אין האישה מסוגלת להיכנס להריון וללדת. טמירות אשכים מונח רפואי המתאר היעדרות של אשך אחד או שני אשכים מכיס האשכים, לרוב בעקבות בעיה בהתפתחות מערכת המין בעובר. הבעייה מתפתחת כאשר בחודש השביעי להתפתחות העוברית נוצר כשל בתהליך הירידה של האשכים מחלל הבטן, בו נוצרו, אל כיס האשכים; מאחר שמיקום האשך מחוץ לגוף הינו הכרחי בשל הטמפרטורה הדרושה לתפקודו התקין, הרי שבהוותרות אשך טמיר במבוגר - יהיה ייצור הזרע בו פגום. הטיפול יכול להיות באמצעות תרופות, התערבות כירורגית (ניתוח) או שילוב של שתי הדרכים. ספירת זרע בדיקה רפואית המיועדת למדידת הפריון בגבר. בבדיקה נספרת כמות תאי זרע ביחידת נפח של נוזל הזרע. ספירת זרע בין 20 מיליון ל-150 מיליון תאי זרע למיליליטר היא תקינה, בעוד ספירה של מתחת ל-20 מיליון היא נמוכה ועשויה להצביע על עקרות. הבדיקה תלויה בין השאר במועד האחרון שבו הגבר חווה שפיכה. חשיפת כיס האשכים לטמפרטורות קיצוניות, חמות או קרות, יכול לגרום לתמותת תאי הזרע במהירות ולהוריד את ספירת הזרע אף לאפס. ברבים מהמקרים בהם קיימת ספירת זרע נמוכה, הדבר נובע מתופעת וריקוצלה המוגדרת כתקלה מכנית במערכת הניקוז של האשכים. אין-אונות תפקוד מיני לקוי אצל הגבר המאופיין בחוסר יכולת להגיע או לשמור על זקפת הפין, המונע מגע מיני מספק. קרוי בלעז "אימפוטנציה". הסיבות יכולות להיות פיזיולוגיות (למשל, מחלות לב המונעות זרימת דם תקינה לפין) או פסיכולוגיות. בשנות ה-90 נכנס לשימוש סילדנפיל (ויאגרה) כטיפול תרופתי; בעיות פסיכולוגיות ניתנות לטיפול באמצעות אפקט הפלצבו או טיפול מיני תמיכתי. עקרות חוסר יכולת להביא צאצאים לעולם. על פי ההגדרה המקובלת, עקרות תוגדר לאחר שבני הזוג קיימו יחסי מין מלאים ללא אמצעי מניעה במשך שנה בקביעות ללא התעברות. הגורמים השכיחים לכך אצל האישה הם ליקויים בביוץ, ליקויים מכניים במערכת הרבייה, או דלקות באיבר המין. אצל הגבר הגורמים הם יצירת מספר קטן מדי של תאי זרע, פגמים במבנה הזרע או בתנועותיו ואי-יכולתו לחדור לביצית. הטיפול מתבצע בהתאם לאבחנת הגורמים לאי-הפריון. לעתים ניתן לבצע הפריה מלאכותית אם הגורם לבעיה אינו בר-טיפול. סקסולוגיה תחום ידע החוקר באופן שיטתי את מיניות האדם. הסקסולוגיה המודרנית משתמשת בידע מתחומים שונים כדי להאיר ולבאר את מיניות האדם, כולל ביולוגיה, רפואה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועוד. גינקולוגיה תחום ברפואה העוסק במערכת הרבייה הנשית. בניסוח פחות מדעי ידועה הגינקולוגיה כ"רפואת נשים". גינקולוגיה עוסקת במחלות של איברי הרבייה הנשיים, בהן דלקות וזיהומים, מחלות מין, מספר סוגים של סרטן, בעיות וסת וכן מצבים רפואיים הקשורים להריון וללידה.

ערכים נוספים: טסטוסטרון • שער ערווה • שלבי טאנר • ויאגרה • ביוץ • אקנה • שד • חינוך מיני • שפיכה מוקדמת. קטגוריות: קטגוריה:רבייה • קטגוריה:מיניות.

עריכהמחלות מין

מחלות מין אלו מחלות מידבקות המועברות בעת מגע מיני מכל סוג שהוא. את מחלות המין ניתן לחלק לארבע קבוצות לפי השפעתן על בריאות האדם. להלן הקבוצות, כאשר בכל אחת מהן מוצגות המחלות העיקריות:

מחלות מין מטרידות: הרפס הרפס הוא, בין השאר, גם מחלה נגיפית שצורתה הנפוצה המתבטאת בשלפוחיות על העור או בריריות, בעיקר באזור השפתיים או באיברי המין. הווירוס עובר דרך סדקים זעירים מאוד בעור - הוא אינו מסוגל לחדור מבעד לפיסת עור בריאה לחלוטין. בעתיד הנראה לעין, המחלה תשאר חשׂוכת מרפא ולפיכך, כל שניתן הוא לטפל בסימפטומים של ההתפרצויות. יבלות עור (קונדילומה) מדובר בשני סוגים של זיהומים באיברי המין. הסוג האחד הוא יבלות (גבשושית) שמקורן בנגיף הפפילומה, והאחר - פצע לבן שקשור למחלת מין אחרת - עגבת. בדרך כלל היבלות מתרפאות מעצמן באופן ספונטני. כיני ערווה חרק טפילי ששורצים באיברי המין של בני אדם (וגורילות). המין יכול להתקיים גם באזורים אחרים שבהם גדל השיער, כגון שיער הראש והריסים. תזונתן היחידה היא דם והתסמין העיקרי הוא גרדת. הדברתן של כיני ערווה נעשה באמצעות שמפו פרמטרין, חומר קוטל-כינים. מחלות מין העלולות לגרום לעקרות: זיבה מחלת מין הפוגעת בעיקר באיברי המין ובשופכה, אך במקרים מסוימים גם בבית הבליעה. הגורם למחלה הוא החיידק Neisseria gonorrhoea. תסמיני המחלה הן כאב בעת ההשתנה והפרשת מוגלה מן הפין, הנרתיק או הגרון. בנוסף, אפשר שיתפתח דלקת בצוואר הרחם ודימום בפי הטבעת. הטיפול במחלה הוא באמצעות אנטיביוטיקה. כלמידיה מחלת מין הנגרמת על ידי החיידק Chlamydia trachomatis הפוגעת באיברי המין ובלחמית העין. אף שכלמידיה היא אחת ממחלות המין הנפוצות ביותר כיום, מעל ממחצית החולים אינם מפתחים סימפטומים ואינם יודעים כי נדבקו במחלה. הטיפול במחלה הוא באמצעות אנטיביוטיקה.

מחלות מין העלולות לפגוע בתפקוד הכללי: הפטיטיס B (דלקת כבד נגיפית מסוג B) נגיף הפוגע בכבד בבני האדם (ושיפנזות). הנגיע מועבר בין השאר דרך נוזל הזרע. בדרך כלל, המחלה עוברת מעצמה, אך כאשר מדובר בדלקת כרונית (ממושכת), ישנם תרופות המקטינות את הסיכון לחלות בצמקת ובסרטן הכבד. עגבת (סיפיליס) מחלת מין המועברת בראש ובראשונה באמצעות יחסי מין, אך יכולה להיות מועברת גם באמצעות מגע עם דם. בשלב הראשון של המחלה מופיע פצע דמוי מכתש שאינו כואב באזור הנגוע. בשלב השני שנמשך מספר ימים ישנה נפיחות בתאי לימפה, כמו גם ייתכן חום וכאב ראש. התרופה העיקרית נגד עגבת היא פניצילין. מחלות מין המסכנות חיים: איידס מחלה קשה הפוגעת במערכת החיסון. אחד מדרכי ההידבקות במחלה היא יחסי מין, כלומר מגע ישיר בין נוזלי הגוף. המחלה אינה מועברת דרך אוויר, מזון, שתייה, או מגע פיזי רגיל. אף שנכון להיום (2009) איידס היא מחלה כרונית חשוכת מרפא, היא אינה מוגדרת עוד כמחלה סופנית. הטיפול הניתן במחלה מצליח, ברוב המקרים, למנוע את התפרצות המחלה. עגבת (סיפיליס) בשלב השלישי של מחלת המין, המחלה יוצרת הפרעות באיברי גוף רבים, בהם אבי העורקים, המוח וחוט השדרה. סיבוך אפשרי הוא עגבת עצבית שגורמת בין השאר לשינויים באישיות החולה ולתגובות היפראקטיביות. התרופה העיקרית נגד עגבת היא פניצילין. ערכים נוספים: דלקת השופכה • קונדילומה • גרדת • מיקופלזמה • ג'יארדיאזיס • טריכומוניאזיס. קטגוריות: קטגוריה:מחלות.

עריכהזהות מינית

נטייה מינית או זהות מינית היא שילוב ארוך טווח של משיכה מינית ורגשית הכוללת רגשות, מחשבות ופנטזיות. הנטייה המינית נעה בין הומוסקסואליות מוחלטת לבין הטרוסקסואליות מוחלטת, ובטווח זה קיימים מספר סוגים של נטייה מינית ביסקסואליות (משיכה רגשית ופיזית לשני המינים). הומוסקסואליות ולסביות הן נטיות חד-מיניות, ואילו הטרוסקסואליות היא נטייה למין הנגדי. נטייה מינית נבדלת מהתנהגות מינית, שכן אדם יכול להתנהג שלא על פי משיכתו המינית. לדוגמה גברים מסוימים ייקשרו קשר זוגי עם אישה למרות שעיקר משיכתם לגברים. הגורמים העשויים להשפיע על עיצוב הנטייה המינית מתחלקים לשלושה תחומים עיקריים: גורמים גנטים, גורמים סביבתיים ביולוגים, וגורמים פסיכולוגיים. מרבית החוקרים מעידים כי רוב האנשים מתחילים להתוודע לנטייתם המינית במהלך גיל ההתבגרות. מעבר לזהות המינית, ישנה גם זהות מגדרית, המתאר את תחושת ההשתייכות של הפרט לאחת מקטגוריות המגדר, גבר או אישה. לעתים הזהות המגדרית של הפרט אינה תואמת את המגדר שאליו סווג על בסיס מינו מלידה. כך למשל יש אנשים הרואים את עצמם כטרנסג'נדרים או טרנסקסואלים. ערכים נוספים: אאוטינג • הומופוביה • להט"ב • אקטיביות ופסיביות • טרנסווסטיטיזם • דראג • ג'נדרקוויר. קטגוריות: קטגוריה:זהות מינית • קטגוריה:להט"ב.

עריכהיחסי מין

יחסי מין הוא שם כללי למגע אינטימי בין בני אדם (לרוב בין שני בני זוג) בו מעורבים איברי המין. ישנן סיבות רבות לקיום יחסי מין. שלוש הסיבות הנפוצות הן: למטרת רבייה, לשם ביסוסו והעמקתו של קשר רגשי וכביטוי של אהבה והשלישית - על מנת להפיק הנאה גופנית. נהוג לחלק את יחסי המין לשלושה סוגים, בהתאם לאיברים המעורבים במעשה: מין וגינאלי: יחסים שבהם מעורבים הפין של הגבר והנרתיק של האישה. קיום יחסי מין וגינאלים (מלשון המילה הלועזית vagina - הנרתיק) ללא אמצעי מניעה יכול להביא להיריון. מין אוראלי: יחסים שבהם מעורבים הפה והלשון של צד אחד, ואיברי המין של האדם השני. בסלנג יחסים כאלו נקראים "ירידה", "מציצה" או "ליקוק". מין אנאלי: יחסים שבהם מוחדר איבר המין הזכרי דרך פי הטבעת, אל החלחולת של אדם אחר. יחסים אלו מגרים את קצות העצבים של הנרתיק אצל נשים או הערמונית אצל גברים, הסמוכים לדופן האחורי של החלחולת, וכך מסבים עונג לחלק מהאנשים. במקרים רבים מקיימים הצדדים משחק מקדים קודם ליחסי המין (נקרא גם "מזמוז" או "מזמוט") שיכול לשמש כשלב מכין ומעורר עבור שני בני הזוג. בשלב זה נהוג ללטף, לגעת ולנשק את איברי הגוף של בן או בת הזוג, על מנת ששניהם יעברו התעוררות מינית הדרושה לצורך קיום יחסי המין. גם דיבור יכול להיחשב כמשחק מקדים, אם יש לו פעולה מעוררת. במהלך הגירוי המיני הנלווה למשחק המקדים מתרחשת אצל הגבר זקפה שבמהלכה הפין מתקשה כתוצאה מזרימת דם לתוכו. אצל האישה מופרשת בזמן ההתעוררות סיכה נרתיקית על ידי בלוטות הממוקמות בסמוך לפתח הפות וצוואר הרחם. גם דפנות הנרתיק מפרישות סיכה. בנוסף, יכולה להתרחש בשלב זה אצל האישה הזדקרות של הפטמות, התרחבות של הנרתיק, התרחבות של שפתי הפות עקב אצירת דם באזור, והזדקרות של הדגדגן. בשלב האקט המיני ישנה חדירה של הפין אל תוך הפות או איבר אחר (כגון הפה או פי הטבעת), או מגע וחיכוך באיברי המין בצורות אחרות, דבר האמור להפיק הנאה לבני הזוג. אצל האישה ייתכנו כאבים בעת החדירה, עקב יובש, וגיניזמוס (התכווצות בלתי רצונית של הנרתיק), זיהום פטרייתי או מחלה אחרת. את האקט המיני ניתן לבצע בתנוחות מגוונות, התלויות בסוג יחסי המין (וגינאליים, אוראליים או אנאליים), ובהעדפות של בני הזוג. תנוחות נפוצות הן התנוחה המסיונרית, האישה מעל, חדירה מאחור, כפיות ו-69. בשלב האחרון מתרחשת האורגזמה המתבטאת בתחושת עונג. קיימים הבדלים בין אורגזמה גברית לנשית. אצל הגבר האורגזמה מלווה בהתכווצויות שרירי בסיס הפין ופליטת נוזל זרע המכיל תאי זרע (תהליך המכונה שפיכה) ואילו אצל האישה מתרחשות התכווצויות של הנרתיק. לרוב האורגזמה של הגבר והאורגזמה של האישה אינן מתרחשות בו-זמנית. האישה יכולה לחוות מספר אורגזמות בזו אחר זו, אולם לאחר שהגבר מגיע לפליטה הוא זקוק לזמן מה לפני שיוכל להגיע שוב לאורגזמה. אוננות היא פעולה מינית עצמית. בדרך כלל האוננות משמשת לשם סיפוק והנאה מינית. במתן תרומת זרע לשם הפריה חוץ גופית, האוננות משמשת לרבייה. האוננות מתבצעת על ידי גירוי אברי המין. אצל הגבר האוננות מתבצעת באמצעות גירוי פיזי של הפין ואצל האישה באמצעות גירוי הפות, הנרתיק או הדגדגן. האוננות עשויה להסתיים באורגזמה ולהביא לחווייה גופנית עזה. מקובל להניח שרוב בני האדם אוננו בשלב כלשהו בחייהם, ושהאוננות היא חלק כמעט בלתי נמנע מתקופת גיל ההתבגרות ותהליך הבשלתו המינית והנפשית של כל אדם, במיוחד בקרב הגברים. ערכים נוספים: תנוחה מינית • אורגיה • תשוקה מינית • מין אוראלי • מין אנאלי • נשיקה • בתולה • אהבה • BDSM. קטגוריות: קטגוריה: מיניות • קטגוריה: אבזרי מין.

עריכהמיניות בראי הדת

וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים: פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ מיניות ביהדות: צניעות במשמעה הרחב מייצגת אופן התנהגות מוסרית, בזיקה לענווה. עם השנים, הפכה הצניעות בתחום הארוטי לחלק המרכזי במושג הצניעות, הן בהלכה והן במחשבה היהודית. היחס אל המיניות במסורת היהודית איננו אחיד ויש הרואים בה מעשה שאינו מתאים לרוח הדת, ואילו אחרים רואים בה גישה לחוויית הדבקות הדתית. מרבית הזרמים ביהדות מאמינים שיש צורך להקפיד על רמה מסוימת של הפרדה בין גברים ונשים שאינם נשואים, וכן להקפיד על הלכות ומצוות הקשורות לרבייה ועינוג האישה בקרב זוגות נשואים. פרייה ורבייה מצוות "פרו ורבו" היא החובה לפעול כדי להוליד צאצאים. עולה השאלה כמה ילדים יש להביא לעולם כאשר על פי הרמב"ם מספיק להוליד זכר ונקבה כדי לקיים מצווה זו. הלכות נוספות שעולות בהקשר זה הן האיסור לשאת עקרה, זקנה וקטינה שאינן ראויות ללדת, האיסור להביא ילדים לפני הנישואין והאיסור אצל הגבר לעקר את עצמו על ידי סם (אך לאישה מותר). חשיבות המצווה עולה מדבריהם של חז"ל: "כל מי שאינו עוסק בפריה ורבייה הרי זה שופך דמים ומבטל את הדמות, שנאמר: כי בצלם אלוהים עשה את האדם, ואתם פרו ורבו". שמירת נגיעה מונח המתאר את האיסור הקיים בהלכה היהודית על מגע פיזי בין גבר ואישה שאינם נשואים. האיסור נועד להרחיק אנשים שאסורים במגע מיני, שמא מתוך המגע שביניהם הם עלולים להימשך לדבר, ולעבור על איסור חמור. קיימים כיום מספר גישות כאשר המחמירים אוסרים כל סוג של נגיעה, בין חיבה ובין לא, למעט מגע בין אם לבנה ואב לבתו. המקלים טוענים כי האיסור עוסק ביחסי מין ולא למגע סתם. ישנם דתיים לאומיים המכריזים בגלוי כי אינם מקפידים על איסור זה, ולעתים הכוונה לנגיעות סתמיות ולעתים גם למגע מיני מסוגים שונים. הוצאת שכבת זרע לבטלה על אף שאוננות בידי הגבר אינה אסורה במפורש בתורה, ההלכה ומסורת התורה שבעל פה רואות בה איסור הלכתי וחטא גדול. היחס אל הזרע הוא כאל חי בפוטנציה, ואל האוננות כמעין רצח שבו האדם מחסל את צאצאיו הפוטנציאליים. בדומה לשמירת נגיעה, יש המכריזים בגלוי כי אינם מקפידים על איסור זה. ביאה "ביאה" או "תשמיש" הם הכינוי המקובל בשיח התורני ליחסי מין. על פי ההלכה, בני הזוג יכולים לעשות ככל שיעלה על דעתם בינם לבין עצמם, כל עוד שהדבר נעשה בהסכמה וברצון. מין וגינאלי נקרא "ביאה כדרכה", ואצל בני זוג נשואים, אם אחד מהם אינו מוכן לקיים סוג כזה של יחסים, הוא נקרא "מורד" וזו עילה מוצדקת לגירושין. מין אנאלי ("ביאה שלא כדרכה") גם הוא בגדר המותר. מין אוראלי נקרא "ביאה דרך איברים" ואינו נחשב לקיום יחסים של ממש, ולא נחשב לניאוף, אם כי לדברי הרמב"ם נחשב הדבר למעשה מכוער שנענשים עליו, כאשר הוא נעשה במסגרת יחסים אסורים‏‏. מצוות עונה מצווה המוטלת על הגבר, לקיים יחסי מין עם אשתו (בעת שאינה נידה). נידה נידה היא אישה שראתה דם שמקורו ברחם. המשמעות ההלכתית העיקרית של הנידות היא שהאישה אסורה בקיום יחסי מין עם בעלה עד שתיטהר בטבילה במקווה. ערכים נוספים: ניאוף • מצוות עונה • משכב זכר • קול באישה ערווה • פאה נכרית • איסור ייחוד • עגינות • משכב בהמה. קטגוריות: קטגוריה:יהדות. מיניות בנצרות: הנצרות הקתולית ונגזרותיה נחשבות לדת, שהיחס שלה כלפי המין הוא השמרני והחריף ביותר. המיניות נחשבת לחטא ואסמכתא לכך היא הפסוק בתהילים "הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אימי". על פי הנצרות, יש לקיים יחסים מין אך ורק לשם הולדה והתרבות, ואסורים יחסים לשם הנאה בלבד. לאנשי הדת של הנצרות הקתולית אסור להינשא, ובכנסייה האורתודוקסית רק לכמרים הזוטרים מותר להינשא. התנזרות מיחסי מין נחשבת למעלה גדולה בנצרות. מיניות באסלאם: באסלאם היחס למין יותר מתירני מאשר בנצרות, ויש היתר לפוליגמיה (נישואין ליותר מאישה אחת בו זמנית), אם כי יש איסור על מין אנאלי. אין הבדל מבחינת האיסורים בין שני המינים אם כי בחברות שמרניות כדוגמת חברות ערביות ואפריקאיות יש זכויות יתר לגברים, אף על פי שהדת עצמה אינה מבדילה בין המינים. בתרבויות אסלאמיות מסוימות, קיום יחסי מין שלא במסגרת נישואים עלול להוביל לרצח על חילול כבוד המשפחה של האישה.

עריכהמיניות בתרבות ובאמנות

מיניות מהבחינה החברתית הינה תופעה תרבותית התופסת מקום גדל והולך בחברה הפוסט מודרנית. זו התירה מעליה את עול השמרנות ואת כבלי הדת, אשר פינו מקומם למתירנות ולעיסוק גדל והולך במיניות כתופעה תרבותית הדוניסטית (שלא למטרת רבייה). משמאל ניתן לראות את ציור השמן מקורו של העולם של הצייר הצרפתי גוסטב קורבה. להלן מספר ערכים העוסקים במיניות בתרבות ובאמנות: פורנוגרפיה • ארוטיקה • הומוארוטיקה • רומן רומנטי • זנות • רות וסטהיימר • מדריך למיניות • קאמה סוטרה • זנות ביוון העתיקה • פדרסטיה ביוון העתיקה • סקסולוגיה

עריכההיריון ולידה

היריון היריון הוא התהליך שבו האישה נושאת בתוך גופה צאצא חי, הקרוי עובר, המתפתח עד לשלב בו הוא מסוגל לחיות מחוץ לרחם. בטרם ההיריון מתרחשת הפריה. ההפריה מתבצעת לאחר שנוזל זרע המכיל תאי זרע (בדרך כלל בין 100 מיליון ל-300 מיליון תאי זרע) נשפך אל נרתיק האישה. תאי הזרע פוגשים את הביצית בתוך החצוצרה. התאים מנסים לפרוץ דרך המעטה החיצוני של הביצית ולהתמזג איתה. כשתא זרע אחד מצליח להתמזג עם הביצית משתנה מעטפת הביצית ומונעת חדירה והתמזגות עם תאי זרע נוספים. השניים יחד יוצרים זיגוטה. משך ההיריון כ-40 שבועות כשבסופו לרוב מתרחשת לידה, אולם לעתים היריון מסתיים בהפלה (טבעית או מלאכותית). הזיגוטה מתפצלת מספר פעמים ועושה את דרכה לרחם. השליה נוצרת ויחד איתה חבל הטבור. 18 יום לאחר ההפריה, העובר התחלק די צורכו והוא מכיל את רוב הרקמה לה יזדקק. מערכת העצבים של העובר היא אחד מהאיברים הראשונים שגדלים. בהמשך תאים אנדוקרדיאלים מתחילים ליצור את מערכת השרירים שתהפוך להיות הלב. הלב מתחיל לפעום החל מהיום ה-24 לערך. העובר ממשיך להתפתח ובגוף האישה חלים מספר שינויים הנובעים כתוצאה מההיריון: הפסקת המחזור החודשי, גודש בשדיים וגדילתם כתוצאה מהתפתחות בלוטות החלב, שינויים בתחושת השובע והרעב, השמנה אשר רק חלקה מוסברת על ידי משקל העובר ומשקל מי השפיר, בחילות והקאות, בעיקר בחילות בשעות הבוקר, בשליש הראשון של ההיריון, הגברת תכיפות מתן שתן בעיקר בגלל לחץ העובר על שלפוחית השתן ועייפות. ערכים נוספים: בדיקת היריון • הפריה מלאכותית • הפריית מבחנה • חוסר פוריות • הפלה טבעית. קטגוריות: קטגוריה: היריון ולידה. לידה לידה היא התהליך שבו מסתיים ההיריון והעובר יוצא מהרחם דרך הנרתיק. במהלך הלידה צוואר הרחם עובר תהליך של פתיחה ומחיקה. התקדמות הלידה נמדדת באמצעות הפתיחה, המחיקה והמיקום של ראש התינוק יחסית לסְפִּינוֹת, העצמות המהוות את המקום הצר ביותר שדרכו צריך התינוק לעבור. שריר הרחם מתכווץ בתדירות הולכת ועולה (אלו הם הצירים). בכל פעם שמתרחש ציר, סיבי השריר מתקצרים וכך נדחף התינוק החוצה. ראשו של התינוק יוצא ראשון ואחר כך שאר גוף התינוק. בשלב זה יש לבדוק שחבל הטבור אינו כרוך סביב צוואר התינוק. שלב הצירים נמשך בין שניות בודדות לבין מספר שעות. בשלב האחרון, האורך כ-15 דקות, חותכים את חבל הטבור ומוציאים את השליה. לעתים יש לתפור חתכים בגוף היולדת, הן כאלו שנעשו בהתערבות רפואית והן קרעים טבעיים. לידה טבעית, גם כזו הנטולת סיבוכים ומתקדמת במהירות, מלווה בכאבים עזים של היולדת. חלק מהיולדות מבקשות להקל את הכאבים על ידי תרופות מאלחשות שמוזרקות על ידי רופא מרדים, לעתים קרובות באמצעות אפידורל. ערכים נוספים: ניתוח קיסרי • לידת עכוז • לידת בית • תמיכת לידה • בדיקת מי שפיר • פג • שמירת היריון • תעודת לידה • פונדקאות • דם טבורי • הפלה מלאכותית • פסק דין רו נגד וייד. קטגוריות: קטגוריה: היריון ולידה.

עריכהאמצעי מניעה

אמצעי מניעה אמצעי מניעה אלו אמצעים ומכשירים המשמשים למניעת היריון ולעתים גם נגד מחלות מין. להלן מספר אמצעים: קונדום אמצעי מניעה העשוי בדרך כלל מלייטקס (מין גומי) ומכסה את הפין במהלך קיום יחסי מין על מנת למנוע היריון בלתי רצוי והעברה של מחלות מין. הקונדומים הראשונים היו עשויים צמר ובדים אחרים, ולא היו יעילים כלל. הקונדומים היעילים הראשונים היו עשויים ממעי כבש. שימוש נכון בקונדום עשוי לטקס, יעיל בלמעלה מ-97% במניעת היריון. שימוש בקונדום המכיל קוטל זרע מגביר את יעילות הקונדום במניעת היריון, אך הוא עשוי לגרום להפחתה ביעילות מניעת מחלות מין, בשל הגירוי שהוא גורם לריריות. גלולה למניעת היריון אמצעי מניעה המיועד לנשים ונחשב לבעל יעילות גבוהה. הגלולות נכנסו לשוק התרופות בשנות ה-60 המוקדמות של המאה ה-20 ומשמשות כיום מיליוני נשים ברחבי העולם. הגלולה מונעת ביוץ (יציאת ביצית בשלה מהשחלה) ולפיכך מונעת היריון. הגלולות משמשות גם להסדרת המחזור אצל נשים עם אי-סדירויות הורמונליות ולעתים גם לצורך טיפול באקנה קשה בגיל ההתבגרות ובשיעור יתר. דיאפרגמה מחיצה כדורית למחצה עשויה גומי (לטקס או סיליקון) המוחדרת לנרתיק האישה לפני קיום יחסי מין. הדיאפרגמה מונעת את חדירת הזרע למערכת הרבייה הנקבית ובכך גם הגעה לביצית והפרייתה. הדיאפרגמה מכסה את צוואר הרחם ואת הדופן העליון של הנרתיק. ניתן להשתמש גם בקוטל זרע ליעילות מירבית. ניתן להוציא את הדיאפרגמה כ-8 שעות לאחר השפיכה הגברית. יש לשטוף את הדיאפרגמה לפני אחסונה או החזרתה לנרתיק. אורך המדף של דיאפרגמה עשוית לטקס נע בין שנה לבין שלוש שנים, ואילו דיאפרגמת סיליקון יעילה למשך כעשר שנים. קוטל זרע אמצעי מניעה הפוגע בקרום תא הזרע ובכך משמיד אותו. קוטל הזרע מצוי בצורה נוזלית, קצף, ג'ל, פיסות בד ספוגות או פתילות. קוטלי הזרע מוחדרים לנרתיק, בדרך כלל לפני קיום יחסי מין, והם נחשבים כאמצעי מניעה בעל יעילות בינונית, שמומלץ להשתמש בו יחד עם אמצעי מניעה נוסף כגון קונדום או דיאפרגמה. ערכים נוספים: התקן תוך רחמי • פיקוח ילודה • ניתוח כריתת צינור הזרע • גלולת היום שאחרי • פרוגסטגן • המשגל הנסוג • עיקור • סירוס • חסימת חצוצרות • עיקור כפוי • מרגרט סנגר. קטגוריות: קטגוריה: פיקוח ילודה.

עריכהחוק ומשפט

על קיום יחסי מין יש מגבלות חוקיות ותרבותיות שונות: יש איסורים שונים על קיום יחסי מין בתוך קבוצת שארות (יחסים אלו מוגדרים כגילוי עריות) או עם קטינים. כאשר יחסי המין מתקיימים ללא הסכמת אחד הצדדים המעורבים, הם מוגדרים כאונס, והדבר נחשב ברוב התרבויות כעבירה מוסרית וחוקית חמורה. בנוסף לאונס, קיימות הגדרות נוספות לאקטים מיניים אסורים, כגון מעשה סדום ומעשה מגונה. אדם המבצע עבירת מין קרוי עבריין מין או אנס. בישראל, עבירות מין נחשבות לעבירה פלילית, והן מוגדרות בחוק העונשין. להלן מספר מונחים משפטיים וסוציאליים בהקשר זה במדינת ישראל ותרבותה המערבי: אונס אונס הוא עבירת מין הכוללת החדרת איבר כלשהו או החדרת חפץ כלשהו על ידי אדם לאיבר מינה של אישה, ללא הסכמתה החופשית. תקיפה מינית של גבר בידי אישה נחשב למעשה סדום, אך תיקון ביולי 2009 עברה בקריאה טרומית הצעת חוק שמטרתה לתקן עיוות זה כך שגם אישה האונסת גבר תואשם באונס. קיום יחסי מין עם קטין מוגדר על פי החוק כאונס, אף אם הקטין רצה בו לכאורה. עם זאת, אין מקובל להגדיר קטין בהקשר זה כבן פחות מ-18, אלא כילד או נער הנמצאים לפני גיל מסוים הקבוע בחוק, שנקרא גיל ההסכמה. בישראל עומד גיל ההסכמה על 16 שנים. יחסים מרצון בין שני קטינים לא נחשבים בדרך כלל לאונס. מעשה סדום מונח משפטי המתאר מין אנאלי או אוראלי. כאשר המעשה מבוצע בקטין שגילו בין 14 ל-16 שנים, הדבר נחשב לעבירה פלילית שדינה מאסר. אם מדובר בקטין מתחת לגיל 14, הדבר נחשב לאונס. עם זאת, מעשה סדום בהסכמה במסגרת יחסי חברות בין בני נוער איננה נחשבת לעבירה, בתנאי שאחד מבני הזוג הוא בגיל שבין 14 ל-16, והפרש הגילאים ביניהם הוא עד שלוש שנים. מעשה מגונה מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים, הנעשה ללא הסכמת אחד הצדדים. הגדרה זו מכסה מגוון רחב של מעשים, מנגיעה באיבריו מוצנעיו של האחר ועד לאוננות. מעשה מגונה הוא עבירה פלילית גם אם נעשה בהסכמת האדם, כאשר הסכמה זו הושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה, או כאשר ההסכמה היא של קטין שטרם מלאו לו 14 שנים. הטרדה מינית מצב שבו אדם אחד (המטריד) גורם אי נעימות על רקע מיני לאדם אחר (המוטרד). ישנן ארבע רמות של הטרדה מינית, הנבדלות זו מזו במידת חומרתן: הצקה מינית: אמירות, רמזים, והערות הרומזות ומתייחסות באופן ישיר לגוף המוטרד ולהתנהגות מינית. שוחד מיני: הבטחה מילולית או מעשית, גלויה או סמויה של שכר, תגמול או טובת הנאה כלשהי בגין שיתוף פעולה מיני, מלא או חלקי. פיתוי מיני: פניה ישירה או בלתי ישירה אל המוטרד על מנת לקיים איתו מגע מיני מסוג זה או אחר. רמה זו כוללת הצעות, בקשות וגם נגיעות גוף מכוונות שאינן בתום לב. כפייה מינית: איום גלוי או מוסווה בפגיעה וענישה כלשהן כנקמה במוטרד בשל אי שיתוף פעולה מיני מלא או חלקי. גיל ההסכמה הגיל שבו אדם נחשב לבוגר דיו מבחינה משפטית על מנת לתת הסכמה משפטית לקיום יחסי מין עם בן או בת זוג. לכן, אדם המקיים יחסי מין עם בן או בת זוג שגילו קטן מגיל ההסכמה מבצע עבירה, הנקראת בעילת קטינה (שהיא לעתים אונס סטטוטורי), מעשה סדום, בעילה אסורה בהסכמה או מעשה מגונה. אין להתבלבל בין גיל ההסכמה לגיל הבגירות, לגיל אחריות פלילית, או, בתחומי שיפוט מסוימים, לגיל נישואין. גיל ההסכמה בישראל נקבע על סמך חוק הענושין, והוא עומד כיום על 16 עבור יחסי מין מלאים. קיום יחסי מין מלאים עם קטין (או קטינה) שגילו בין 14 ל-16 הוא חוקי כאשר מתקיימים הסייגים הבאים: אם הפרש הגילאים בין הקטין לבן הזוג אינו עולה על שלוש שנים, ואם הקטין הסכים למעשה, ואם המעשה נעשה במהלך יחסי רעוּת רגילים וללא ניצול מעמדו של בן הזוג, אזי היחסים חוקיים. התעללות מינית בילדים סוג של התעללות בילדים שבמסגרתה אדם מבוגר או מתבגר מתעלל בילד לשם גירוי מיני. קיימות צורות שונות של התעללות מינית בילדים: פנייה או הפעלת לחץ על ילדים לעסוק בפעילויות מיניות (ללא קשר לתוצאות הפנייה), חשיפת איברי מין בנוכחות ילדים, חשיפת ילדים למדיה פורנוגרפית, מגע מיני עם ילדים או הפקת ‏פורנוגרפיית ילדים בעזרתם. פאראפיליה מונח בפסיכולוגיה ובסקסולוגיה המתאר אסופה של נטיות לעוררות מינית בתגובה לעצמים או למצבים העלולים להפריע לקיום פעילות מינית אוהבת והדדית. במונח פאראפיליה אף נעשה שימוש כדי לתאר פעילות מינית שאיננה מקובלת מבלי להסיק מכך חוסר-תפקוד או סטייה, כגון נקרופיליה ופדופיליה. ערכים נוספים: תקיפה מינית • בעילה אסורה בהסכמה • התעללות מינית • גילוי עריות • זכות הלילה הראשון • אונס סטטוטורי • פדופיליה • נקרופיליה. קטגוריות: קטגוריה: עבירות מין • קטגוריה: אונס.

עריכהפורטלים נוספים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה והוא אינו מהווה ייעוץ רפואי או משפטי.